בתשובה לגלעד דנבום, 24/01/01 14:51
כיף ושעשועים 14832
כאן אנחנו חוזרים לתחילת הדיון, אם המטרה שלך (כמצביע ניידר טיפוסי) הייתה לעזור לאיכות הסביבה, ביטוח רפואי וכו' אז עצם מינויו של בוש וביטול התקנות אותם העביר קודמו מעידה שהוא האופציה הפחות טובה (למרות שמקובל עלי שזה ניחוש, כי אי אפשר לדעת מה היה עושה גור, אני חושב שברור על מה אני מבסס את הניחוש).
אחד העקרונות בכל היישומים המודרנים של דמוקרטיות הוא בחירת מייצגים, כך שהבחירה לא היתה מי מאזרחי ארצות הברית מייצג בצורה שלמה את דעותיך (כי קרוב לוודאי שהיית בוחר בעצמך) אלה מי ייצג אותך בצורה המוצלחת ביותר (בהתאם לדעותיך). מאחר ולא היה סיכוי שניידר ייצג אותך למעשה שמת פתק לבן(או צהוב) עם שם עליו.
מי שלא הצביע הצהיר למעשה (והדגש הוא על למעשה) שזה לא חשוב לו (למרות שיכול להיות שזה כן חשוב לו), ואותו הדבר תקף גם לגבי כל הפתקים הלבנים (צהובים, ד"א למה אם אין בחירות לכנסת הם צריכים להמשיך להיות צהובים, אולי זאת מזימה סינית?) בבחירות הבאות עלינו לטובה.
עד כמה שידוע לי אזרח אמריקאי שרוצה להצביע צריך להרשם, חייב למלא את חובת המושבעים להיות בעל עבר פלילי נקי וכו'.
הטענה כי מצביעי ניידר עזרו לבוש היא צודקת משום ש:
א. מספיק שיותר משני אחוז ממצביעיו בפלורידה היו מצביעים לגור מאשר לבוש וגור היה מנצח. ועל סמך הצהרותיהם של המועמדים (ומעשיו של הנבחר,בדיאבד) היה אפשר לדעת מי מהם קרוב יותר למצביעי ניידר.
ב. גם אם שמונים אחוז לא היו מצביעים ושמונה אחוז היו מצביעים לבוש ו 12 לגור, גור היה מנצח.
ג. המסר "אם אתה לא יכול לנצח - אל תתמודד" הוא דמוקרטי, לדעתי, אם כי תבוסתני (אולי). אבל לפעמים צריך לדעת איזה מאבקים אבודים מראש ולוותר עליהם, ואיזה מספיק חשובים שצריך להלחם עליהם עד הסוף.
ד. אתה צודק בכך שגם (ובעיקר) גור נכשל בבחירות. אבל אין לזה קשר כי את המחיר (אם יהיה) ישלמו אזרחי ארצות הברית (ותושבי העולם), ולכן צריך להצביע למי שיקדם את האינטרסים שלך (ולא למי שנאמן לעקרונותיך). אם ניקח, לדוגמא, את בחירות בישראל 92 אז אמנם שמיר הפסיד כי הוא לא הצליח לשכנע מספר רב של בוחרים להצביע עבור הליכוד, אבל מי ש"שילם" היו למעשה התחיה, צומת, המפד"ל ואחיותיהן שקיבלו את הסכמי אוסלו והסכם השלום עם ירדן.
ה. היא לא מנטרלת שינויים אלה ממקדת את המאמץ למען שינויים אפשריים.
ו. לא הבדלתי בין המפלגות הקטנות, לדעתי אין טעם בהרצת כל המועמדים ממפלגות שלא יכולות לקבל יותר מעשרים אחוז (זאת אמרת סך כל המצביעים שישקלו להצביע להם) לפי שיטת הבחירות הדו מפלגתית. נכון שתיאורטית יכל להווצר מקרה שבו דווקא בוחרי גור היו מונעים את בחירתו של ניידר, אבל באופן לא מפתיע זה לא קרה.
המצב של חוסר ההתאמה בין הקול הפופולרי למספר האלקטורים קרה כבר מספר (קטן) של פעמים. מה שכן נדיר הוא הכרעת בית המשפט שהיתה מוטה פוליטית לחלוטין (ובהתחשב בעובדה שבוש ימנה מספר שופטים לבית המשפט העליון, שיוכלו לקבל החלטות כאלה בהמשך, אולי כבר עכשיו אפשר לדעת מי ממשפחת בוש יהיה הנשיא ב 2008). אבל קל מאד לקבל מסקנות חד משמעיות, אם גור היה מקבל חצי מקולותיו של ניידר בפלורידה(והשאר לא היו מצביעים לבוש) לא הייתה ספירה חוזרת וגור היה נבחר. גם אלו הייתה נערכת ספירה חוזרת אז אפשר היה להגיד שגור ניצח למרות (והדגש הוא על המילה למרות) ניידר, כמו שאפשר להגיד שנצחונו של בוש היה הרבה יותר קל אלמלא ביוקאנן (שכנראה לא כך מאייתים את שמו)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים