בתשובה לעוזי ו., 23/05/03 19:07
 |
|
 |
||
|
||||
 |
כפי שאמרתי כבר קודם,אני סבור כי השאלה לדיון איננה מי יכול לבטל חוק של הכנסת אלא האם אפשר כלל. באופן עקרוני אני בהחלט חושב שזה לגיטימי לטעון כי יש להפקיד את הסמכות לבטל חוקים (שלא על בסיס טכני) אם כי לדעתי, כאמור, אני סבור שהיות וממילא מבחינה מעשית ההכרעה תעלה לבית המשפט העליון אין עם זה כל בעיה. השתמשתי בביטוי "להצר" במכוון אך לא בכדי לטעון, כי אי אפשר להעביר ביקורת על הרשות השופטת או אי אפשר להגביל את סמכויותיה. מכיוון שאני מניח שלא קראת את עיתוני סוף השבוע בארץ, אז אספר לך כי היא הייתה מלאה בכתבות אודות תהליך בחירת השופטים. לדעתי הביקורת על התהליך ברובה מוצדקת. בעניין הביקורת על הרשות השופטת, אני מתרשם כי היא איננה נובעת ממניעים של איזון היחסים בין הרשויות1 אלא צמצום הביקורת השיפוטית עד ביטולה. הצעת החוק האמורה היא דוגמא לכך. 1 הגם שלגיטימי לטעון כי הכוחות מושכים לכיוון בית המשפט יתר על המידה (ואנני סבור כי כך הוא) אני סבור כי במצב הנוכחי של הכנסת עדיף שכך יהא הדבר. בעניין הזה דבריו של ח"כ ריבלין כי הכנסת מוצגת כמכילה 120 חברים בלתי כשירים שאינם יודעים מה המדינה צריכה צריכה להיות מופנית, בראש ובראשונה, אל חברי הכנסת עצמם. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מסכים שצריכה להיות ביקורת של הרשות השופטת על הכנסת - אבל ביטול חוק צריך להיות אירוע נדיר שניגשים אליו בחיל ורעדה. לא ראוי ששופט שלום יוכל לבטל החלטה של הכנסת. ואם לחזק את דבריך, האפשרות החוקית של בית-המשפט (העליון, נאמר) להתערב בהחלטות הכנסת, נשענת על חוקי היסוד - שחוקקה הכנסת. אם המצב הנוכחי לא מקובל על חברי הכנסת, הם יכולים לשנות את חוקי היסוד. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ביטול חוק הוא אכן אירוע נדיר. אך לא רק כאשר עוסקים בביטול חוק עצמו אלא אף בביטול חקיקת משנה. משום כך, וכך נוהגים בתי המשפט בכל הערכאות, מוזמן היועץ המשפטי לממשלה להתייצב לדיון (הגם למשל שמדובר בריב בין שני אזרחים) ולומר את דברו בטרם יבטל בית משפט חוק או חקיקה משנה. ה"תדמית" שנוצרה כי כביכול בתי משפט מבטלים חוקים על ימין ועל שמאל, כל אימת שיחפצו וכלאחר יד, ומבלי שנתנו את הדעת לאספקטים השונים של ביטול החוק היא לחלוטין לא נכונה. אשר לפסקה השניה - אכן צדקת. במובן זה תיקון חוקי היסוד או קביעה בדבר האפשרות לשנותם 1 תהיה הדרך הנכונה להגביל את התערבות הרשות השופטת. עיון מעמיק בדברי הנשיא ברק בתגובתו לח"כ ריבלין יראה כי הוא אכן אינו סבור כי הכנסת מנועה מלעשות כן. בעניין זה אזכיר את תגובה 117217. משהגבילה הרשות המכוננת את הכנסת אין הכנסת רשאית לנהוג בניגוד לכך. דהיינו פסיקת בג"צ שומרת את הכנסת מפני חריגה מהוראות האסיפה המכננת. אם תבוא האסיפה המכננת ותתיר לכנסת לנהוג אחרת - למשל על ידי ביטול ההגבלות לכנסת בדבר חקיקה נוגדת לחוקי היסוד - יהא זה מבחינת "הפה שאסר הוא הפה שהתיר" ובית משפט לא יהיה יכול להתערב. שאלה אחרת תהיה - מן ההיבט הציבורי - האם נכון הדבר. _____________ ראה למשל הצעת חוק יסוד: החקיקה ובאופן יותר ספיציפי סעיף 8: |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כנראה שברק קרא את תגובותיך: (יתכן צורך ברישום מוקדם) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |