תגובה שלי למאמר של פרס ב ynet שמתאימה גם לנושא הזה 148606
מהות הטפשות

אפשר להתווכח על אופי הישות הפלשתינית שתוקם, אם בכלל, ואפשר להתווכח היכן כדאי שיעבור הגבול עם הישות הזאת, וכמה מבני העם הערבי יכללו מהעבר שלנו של הגבול. זה סוג של ויכוחים לגיטימיים שאפשר להבינם והם בודאי רצויים.
אך האיוולת שבהסכמי אוסלו שהקרינה עוד ביתר שאת למפת הדרכים, שהומצאה ע''י כמה אנשים תמימים או נוכלים מתוכנו אינה קשורה כלל בויכוחים האלה. העיקרון לפיו כשאי אפשר להגיע להסכמה על הנקודות העיקריות בסכסוך עם היריב, צריך להתחיל תהליך שבו יקבל האויב מתנות עד שלבו יתרכך והוא יסכים להסדר סביר, עיקרון חסר כל היגיון על פניו, הופעל בתהליך אוסלו, והתרסקותו של התהליך תוך מרחץ דמים אדיר האירה את טיפשותו באור נגוהות.
בכל זאת הצליחו אותם נוכלים או תמימים לשכנע את כולנו ודרכנו גם את העולם בכך שלא צריך להתעקש על שלום, אלא לפתוח ב''תהליך שלום''. זה מתכון למלחמה ומרחץ דמים. חבל שכל כך הרבה אנשים לא לומדים מהניסיון.
הציבור אמנם העיף לכל הרוחות את האנשים שהמציאו את השיטה הזאת, אבל למרבה ההפתעה את שיטתם הקלוקלת הוא אימץ.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים