בתשובה להאייל האלמוני, 27/05/03 13:43
סליחה, אני רק שאלה, 148883
אתה מודע לזה שגם ישראלים אנטי ציונים וישראלים תומכי טרור פלסטיני מאמינים שמעשיהם הם לטובת הכלל?
כמובן, 148988
רוב האנשים, מאמינים שמעשיהם הם לטובת הכלל (כולל שרון, מצנע, הקו-קלוקס-קלאן, אמא טרזה, היטלר וסטאלין), לכן, לעניות דעתי, בחירת בסיס ההשוואה דווקא כאמונה שהמעשים הם לטובת הכלל לא משרת את מטרת הבוחר.
הגדרה מזוקקת יותר 148999
למושג ''טובת הכלל'' אין קשר ל''טוב'' ו''רע''.
שטויות 149023
בדרך כלל, נהוג לומר שטוב ורע הם מושגים סובייקטיבים, כך שהייתי אמור לומר לך שאולי לדעתך אין קשר, אבל יש מי שיחלוק עליך.

במקרה הזה, המושג "טובת הכלל" מכיל בתוכו את המושג "טוב" (אם זה עוזר לך, קרא לאט יותר "*טוב*ת הכלל", פירושו ה*טוב* של הכלל), כך שברור שיש קשר ביניהם. "רע" הוא ההיפך מטוב, כך שגם קיום הקשר כאן ברור.

אבל, בין "טובת הכלל" לבין "מעשים לטובת הכלל" לבין "מעשים שמקדמים את טובת הכלל לאמונתי" יש פער תהומי, כשאת האחרון עושה קבוצה גדולה שכוללת בתוכה את ...
טוב הוא אכן מושג אובייקטיבי 149026
טובת הכלל היא מושג ריק ממשמעות.
*לדעתך* 149027
בהנתן הגדרה מוסכמת של המושג ''טוב'', המושג ''טובת הכלל'' מוגדר באופן ישיר ע''י סכימה של טובת כל הפרטים שמרכיבים את הכלל. אתה יכול לומר שאין למושג חשיבות (לדעתך) אבל לא שאין לו משמעות.
שטויות 149054
נכון.
אבל צריך לזכור גם שבין ''מעשים לטובת הכלל הרחב'' לבין ''מעשים לטובת הכלל הלא רחב לאמונתי בלבד'' לבין ''מעשים שמקדמים את טובת הכלל הלא רחב לאמונת הכלל המתרחב מערכתית'' יש פער תהומי, כשאת האחרון עושה קבוצה גדולה של שמפנזים בגן החיות...
מישהו 149290
מישהו אמר שטובת הכלל היא לנקות את העולם מגזעי אדם נחותים

הרי זוהי טובת הכלל של כלל האדם, והארץ תחתם
כמובן, 149110
אפילו ביבי נתניהו מאמין שמעשיו הם לטובת הכלל.
אז שיהיה בתנועה 149152
אם כבר מדרדרים את הדיון לתגובות שלא קשורות זו לזו, אולי עדיף לכיוון של http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...
מאמר חשוב ומעמיק. 149169
הנבואות על קריסתה ונפילתה של התרבות המערבית היו מוקדמות במאה שנה. כיום הן מתחילות להתגשם.
למיטב הבנתי, 149172
זאת כלל לא המסקנה של כותב המאמר.
למיטב הבנתי, 149178
אבל אפשר להסיק אותה מקריאת הדברים.
אז שיהיה בתנועה 149176
אני חייב לציין, שבפעם הראשונה שהזמינו את גדי טאוב לתוכנית דיונים, חשבתי שהדבר מבוסס על היותו מנחה תוכניות ילדים בטלויזיה. אבל לאחרונה אני מוצא עניין רב בתוכן דבריו, כנראה יש לאדם מה לומר.
נמצא המגיב שלא קרא את ''המרד השפוף'' 149181
בוש, הכלם וקרא אותו http://www.forum2.org/dubi/books/rebel.html .
נמצא המגיב שלא קרא את ''המרד השפוף'' 149191
קראתי כבר את הסקירה הזו. אז זהו.

למי יש זמן לקרוא? כל הזמן האייל, הלימודים, ו[מסווג].
נמצא המגיב שלא קרא את ''המרד השפוף'' 149212
אבקש מקונדוליסה שתעשה לי תקציר ותקריא לי אותו, אולי בטיסה לעקבה.
ויש תגובה 151407
גבי ניצן מגיב ‏1 במוסף של היום, "מי הזיז את הבאדולינה שלי?", http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArtPE.jhtml?...

1 תגובה שנונה וכתובה היטב, שמזכירה שלפני שניצן הפך לעכו"ם מחורפן הוא היה כותב שנון בעל יכולות רטוריות מבריקות. פעם ראשונה מאז שהוא חזר לארץ, שאני קורא טקסט שלו שמזכיר קצת את ניצן מ"כותרת ראשית".
ויש תגובה 151425
מן הסתם איכות הכתיבה היתה זוכה לציון גבוה אצל המבקר הנכבד האלמוני המקורי (מהדיון ההוא), אבל מבחינת התוכן, למרות ההכחשות שלו, זוהי הטפה לאידיאולוגית ניו-אייג' שאינה אנטי-חברתית במהותה, אבל מובילה למצב של איש איש לעצמו המשחקת לידיהם של הנתניהוים והתאצ'רים למינהם.

כמו כן, הטיעון בתחילת המאמר על בחירת הצרכן אינו מחזיק מים. הרב-ערוציות היא דרכם של התאגידים לשלוט בצרכנים ע''י קליעה למיגוון של טעמים. לכן אין כאן מצב של ''צרכן נבון ואקטיווי'' אלא דווקא ''עבד פסיווי של תאגידים''. (וצריך גם להגיד לכותב המוכשר ששימוש בב' יפה יותר לעין משימוש בשני וו'.)
ארז לנדבר? 151426
היה יכול להיות. 151434
אבל מטעם ההרגל זה נשאר עם הווים.
ויש תגובה 151445
לאו דווקא לכותב - נדמה לי שזה הכתיב הנהוג אצל משכתבי "הארץ" בכלל.

ואגב, הוא עשה תרגיל די שקוף - לקח הגדרה רעה של טאוב לניו אייג' (יחפנות וכו') והלעיג עליה, מה שמאוד קל. אבל הוא לא הצליח לשחרר את עצמו מהניו אייג', למרות טענתו שמדובר באולד אייג'. טיעון כמו "זה מושג שמעולם לא הבנתי", בהחלט אינו מספיק כאן.

דווקא חשבתי שטאוב דייק מאוד בעניין האהבה החופשית כ"נעים בגב". הוא הבחין שבתוך הזרם הזה, נוטים לרומם ולפאר את הנפש, ויחד עם זאת לעשות רדוקציה לביטויים החושיים שלה. לפי ה"הרמוניסטים" האלה, צריך לעבוד על הנפש כמה שיותר, לתת לה את כל המקום, אבל מצד שני לחוות חוויות חושיות בצורה סיטונית, רחבה, שאינה מותירה משקעים. במילים אחרות, לנתק בין העיסוק בנפש לעיסוק בגוף. הלזה ייקרא הוליזם?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים