בתשובה לדב אנשלוביץ, 25/01/01 18:11
בין מפלגתיות לפוליטיות 14904
הטענה נגד הפסיקה היא שהיא פוליטית-מוטית וכך גם אמר עו''ד יורם שפטל. כמו הדוגמה שנתניהו הביא מהפסיקה המתירה הפלות.

מענין שעד כמה שידוע לי הימין המפלגתי תולה פסיקות שלא מקובלות
עליו בנטיה פוליטית של השופטים אך לא אומר כך בפסיקות לטובתו.
כל פסיקה הינה הכרעה לכאן או לכאן וכשכזו ניתן לפרשה לאחר מעשה
כנובעת ממניעים פסולים לדעתו של העותר .בניגוד למה שנתניהו כתב
שופטי בית המשפט העליון בישראל אינם מתמנים על ידי אליטת השופטים
(טואוטולוגיה בפני עצמה משום ששופט מעצם הגדרתו הוא עילית )אלא
על ידי המערכת הפוליטית-משפטית.

חוקה היא דבר מסוכן, אליבא דנתניהו, אם כן כיצד תגדיר חברה אם
לא כל ידי העובדה שהפרטים בחברה מקבלים על עצמם מערכת מסוימת
של נורמות. אפילו הדתיים יודעים זאת בציתם לחוקת התורה. הענין הוא
שאצלם לפרט אין שום אמצעי ביקורת ושליטה.

המצב האמריקאי לא מממש חוקה בפני עצמה אלא כחלק ממערכת מורכבת
אשר כל איבר מןפקד על בדיקת האברים האחרים. משום התיעוב וחוסר
האמון של האבות המייסדים בכל גןף ממסדי אך הם הבינו שאי אפשר
בלעדיו, הם יצרו חוקה בסיסית יחד עם מגילת זכויות ושלשה אברים
אשר צריכים לשתף פעולה מצד אחד ולפקח אחד על השני מצד שני.
ועוד הערה קטנה : 14912
אין שום סיבה שהימין הפוליטי יתלה פסיקות לטובתו (בישראל לא קיימות כאלה, אך בבית המשפט השמרני של ארה''ב יש ויש) בנטיותיהם הפוליטיות של השופטים. ממש כפי שהשמאל לא תולה. כל צד נוטה לגונן על השופטים שפסקו כמוהו. אך למשקיף מהצד שאינו משוחד הדברים ברורים.

לדוגמא, אני, המשקיף מהצד על ביהמ''ש הפדרלי בארה''ב, ציינתי את האבסורד שבשתי פסיקות שלו, אף שמסקנות שתיהן מצאו חן בעיניי
(אני תומך נלהב של הפלות מאחר שהן מפחיתות בצורה ניכרת את כמות הפושעים העתידיים, ובזכייתו של בוש בבחירות היה לי אפילו אינטרס כלכלי)
בין מפלגתיות לפוליטיות 14920
איני יודע הרבה על המנגנון לפיו מתמנים השופטים, אבל יש לי ביקורת על התוצאה שהשורה האחרונה בה היא אי צדק.
כאשר בוחנים פסק דין בקשר לכביש בר אילן, למשל, שבו שמונה שופטים שהיו במקרה חילונים הצביעו כנגד התושבים הדתיים ושופט אחד (טל) שהיה במקרה דתי הצביע עבור התושבים הדתיים, רואים בעליל שהשקפתם ודעותיהם של השופטים ניכרות בהחלטותיהם.
הצדק מחייב לכן איזון. שמספר השופטים הדתיים יהיה יחסי למספרם באוכלוסיה. דווקא שיטות בהן המינוי הוא פוליטי מאפשרות זאת.
לבית המשפט העליון מובאים המון נושאים שנמצאים בויכוח פוליטי. למשל, הובא אליו פעם עניין הצהרתו של רבין לפני הבחירות שישמור על הגולן בידנו וויותורו על הגולן אחרי הבחירות.
בנושא כזה דעתו הפוליטית של השופט, לדעתי, מאד קריטית.
בעבר לא הייתה כזאת הומוגניות פוליטית בקרב השופטים, אבל לאחרונה יש שם צבר של אנשי שמאל מובהקים כשבראש צועדת דליה דורנר. אין לי ספק שלו ידענו מה שמו השופטים בקלפי בבחירות האחרונות היינו נוכחים בכך כולנו. השופט טירקל הוא מבחינה זו חריג. היחיד שדעותיו הפוליטיות שונות.
וזה התבטא למשל בפסק הדין בבג''ץ בעניין פרס ישראל לשולמית אלוני. הוא היה היחיד שהויו לו הסתייגויות בעניין זה שאת סיפורו הבאתי באחת התגובות למעלה.
לכן , היום יכולתי לנחש מה תהיה תוצאת הבג''ץ ומה תהיה דעתו של השופט טירקל.
איני משפטן וידיעותי בחוק מאד קלושות ובכל זאת כל כך קל היה לי לנחש.
במצב כזה אי הצדק זועק.
בין מפלגתיות לפוליטיות 14922
כתבת:
לבית המשפט העליון מובאים המון נושאים שנמצאים בויכוח פוליטי.

אם כך ,באיזה קריטריון ישתמש בית המשפט בבואו לדון בנושאים
כאלה שספר החוקים לא מתייחס אליהם?

חוקה המגדירה את אושיות ובסיס הנורמות החברתיות המקובלות
פחות או יותר על האזרחים תיתן את הבסיס להכרעה משפטית, לא ערכית.

(זה פחות או יותר בתשובה לקולגה שלך בעץ הזה)
בין מפלגתיות לפוליטיות 14952
אין לי דעה מגובשת בקשר לחוקה ולא על כך דברתי.
איני חושב שחוקה תוכל לפתור את הבעיה שהעליתי. מה שדרוש כדי שנושאים שקשורים בפוליטיקה (וגם קביעת גורלם של פוליטיקאים, כנתניהו או דרעי שגורלם נמצא בידי השופטים) יזכו למשפט צודק והוגן, הוא שדעותיהם הפוליטיות ישקפו את אלו של הציבור.
לא ייתכן שבבית המשפט העליון כל השופטים יהיו מצביע מרץ ושמאלה חוץ מאחד. איך בכלל הגענו למצב לא נורמלי ולא סביר כזה ?
משהו כאן דפוק.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים