בתשובה לאסף ברטוב, 25/01/01 18:05
מי מפחד מנסיגה ? 14908
אם תקרא ביתר עיון את ההודעות הקודמות שלי נדמה לי שיש התיחסות לרוב הנקודות שהעילת, אך ניסוחם מחדש הוא העונג שלי:

את שתי הפסקאות הראשונות לא הייתי מנסח טוב יותר בעצמי.
לגבי הפסקאות שלישית+רביעית, צה"ל מיועד להכריע מלחמה כוללת, לא משנה כמה צה"ל חזק ומתוחכם, צה"ל לא מיועד לנצח מלחמה מהסוג שתיארתי קודם ולכן סביר להניח שיתקשה בה עד מאוד, ולכן מדובר כאן באובדן יתרון צבאי *קריטי* ולא "מסויים" כדבריך. כאן באה לידי ביטוי אחת מהנקודות להתלבטות שלי, מכיוון שממילא כבר איבדנו חלק ניכר מהיתרון הקריטי הזה, והמאורעות הנוכחיים הם סימן לכך, אך מצד שני האם זו סיבה טובה לשבור את כל הכלים?.
אני לא מבין את תאורית הגלדת הפצעים, במיוחד כאשר מלחמה מהסוג הזה תגביר את ההאשמה כלפי תומכי תהליך אוסלו, והמוראל לא יהיה בשמיים.

עם הפסקה החמישית אני מסכים, אך במידה והמלחמה תהיה מהסוג שתארתי, היא לא ממש רלוונטית. לא משנה כמה נהיה צודקים וכמה גלי אהדה וסמפטיה ישפכו עלינו מהעולם, את הפצמ"רים אנחנו נחטוף, אנחנו נמלא את בתי הקברות, ואת המלחמה מהסוג המאוד קשה הזה נלחם לגמרי לבדינו (אם תרצה ארחיב את דעתי בקשר ללוקסוס שנהננו ממנו במלחמות הקודמות).

לגבי נסיגה של היהודים מהשטחים, זה כבר ממש חוסר פרקטיקה, לידיעתך ישנם 171000+172000 יהודים בישובים בשטחים ובמזרח ירושלים, אתה חושב שזה אפשרי להעביר כ-‏350000 איש? יותר פרקטי לתת במקום זה את חולות חלוצה.

באשר לכינוי שלי, זה הכינוי שבו השתמשתי בתקופה בה שירתתי כסוכן כפול של ה"מוסד" והCIA והפירוש הוא כמובן "פרא-אלקטרוני".
הרגעתי את סקרנותך? (-:
כמיהה לנורמאליות גם בצד הפלסטיני 14915
כשקראתי את מה שכתבתי שכחתי שאני רוצה להתיחס ל"כמיהה לנורמאליות גם בצד הפלסטיני".
כאן ישנה לדעתי טעות פטאלית נפוצה, שהיא אחד המקורות לחוסר ההבנה של רבים את הנפשות הפועלות במזרח התיכון.
שלחתי לדובי מאמר שלם בו אני מסביר את הצורה בא אני רואה את הדברים, אך לצערי דובי החליט שלא לפרסם אותו. הנה קטע קצר מסוף המאמר המדבר על הנושא, לצערי ההסבר הזה לוקה, ומי שמעוניין, אשמח לשלוח לו את המאמר בשלמותו:

.....
אם ינהגו הארגונים האלה ובראשם ערפת, כמו עמיתיהם בשאר העולם וכמו שנהג ערפת בלבנון בתקופה, בה שלט בארץ זו בפועל, לא מצפה לעם הפלשטינאי עתיד ורוד כלל וכלל כאשר תקום מדינתו. אלא דיכוי אלים במלחמות בין הארגונים וכנגד כל סימן של אופוזיציה (אגב, האשמה לטבח עלולה ליפול על ישראל כאחראית על הפקרת הפלשטינאים לידיו של ערפת בעיתוי גרוע). כמו כן צפוי להם עוני עד חרפת רעב, ואולי אף מלחמה כנגד מדינת ישראל - מלחמה שהפלשטינאי הממוצע לא ירצה בכלל, אך אף אחד לא באמת ישאל אותו, כמו שאף אזרח מצרי (כמו גם סורי, ירדני, גרמני, קוריאני, רוסי והרשימה עוד ארוכה) לא נשאל האם ברצונו לצאת למלחמה, ולא הייתה בנמצא מערכת של "איזונים ובלמים" שתרסן את המשטר מלבצע מהלכים קיצוניים כמו שקיימת במדינות דמוקרטיות.
מדינת ישראל לא אמורה לצפות לקיום הסכמים שיחתמו בעתיד כמו שלא קוימו ההסכמים שנחתמו בעבר. ההסכמים שיקוימו הם הסכמים שיש אינטרס של השלטון לקיימם. והדגש הוא על ה**שלטון**, כיוון שבמשטרים דיקטטורים או בשלטון (חלקי או מלא) של ארגון מסוג א, האנטרס של השלטון בדרך כלל נוגד את האנטרס של הציבור עליו הוא שולט. לדוגמא, הסכמים שכללו פיתוח כלכלי ברשות הפלסטינית, הם אנטרס מובהק של הציבור, אך לשלטון הנהנה מרמת חיים גבוהה על גבו של הציבור אין עניין בזה, מכיוון שהציבור לא מהווה כוח אלקטורלי, לעומת זאת העוני הוא קרקע פורייה לתסיסה שניתן להפנותה לעבר מדינת ישראל למען השגת המטרות הפוליטיות ובראשן המדינה.
......
מי מפחד מנסיגה ? 15171
אני מסכים איתך שכוחו של צה"ל במלחמה קונבנציונלית מלאה, הכוללת שריון וארטילריה, ולא בלוחמה בקבוצות גרילה או במיליציות מעורבות בילדים.

היתרון הפראקטי שבהחזרה חד-צדדית של השטחים וגיוס אהדת העולם הוא שנוכל להציב תנאים משלנו, ללא אות-הקין של הכובש, לשיתוף פעולה עם מדינת פלסטין. תנאי ראשון: בטחון. נוכל לתלות בשלטון הפלסטיני את האחריות לטרור, ונוכל להגיב *ככל העמים* לטרור בגבולנו. אני בפירוש שואף ליום שבו נוכל לגלות *אי-סובלנות* כלפי הטרור, משום שנוכל לומר בלב שלם שאין בבסיסו טענה מוצדקת (הבחירה בטרור כשלעצמה לעולם אינה מוצדקת מוסרית, מעצם היות הטרור מכוון כלפי אזרחים), ומשום שיהא זה *גבולנו*.

פחות ורוד משחשבת, נכון?

באשר למתנחלים: טעות היתה לעודד את ההתנחלויות, ועוול הוא להשאירן. הן יש רק לפתוח מפה ולעיין במיקומן של התנחלויות כגון נצרים כדי להבין את האיוולת. עקירת התושבים תהא טראומטית, בלי ספק, אך היא מחויבת המציאות לדעתי. אם הפלסטינים יקבלו את חולות חלוצה במקום אריאל, אהיה מופתע.

לגבי הכינוי שלך, לא סיפקת את סקרנותי, אבל הבנתי שאין בכוונתך לענות ברצינות. ניחא.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים