בתשובה לשחר נתניהו, 25/01/01 20:19
אנרכיה 14921
לא החוקה תמנע הקמת רוב, אבל אופן קבלת ימנע שינוי
על ידי רוב קטן וזמני שהוא הוא מהווה את הדיקטטורה
במסווה דמוקרטי, היינו השלטת רצון הרוב האקראי או
האינטרסנטי ללא שמירת זכויות המיעוט.

אם לא הבנת את כוונתי, חוקי יסוד שעטנזים שניתן לשנות אותם
לא ברוב מיוחס אלא ב 61 מתוך 120 מהווים סכנה ברורה וממשית
לרפובליקה (ראה את הפרוסטיטוציה שבוצעה על ידי ברק בהגדלת
הממשלה והנסיון לחוק ביבי)

אני מבין שאין כוונתך לאנרכיה טוטלית אלא לאנרכיה פוליטית. בכל מקרה תמיד יהיה קודקס מסוים של כללי התייחסות בין פרטי החברה, אלא אם תעקר את כולם מכל שמץ של מחשבה אנושית רציונאלית או אמוציונאלית.

האם באנרכיה בזו רצח לא יחשב לשכזה?
ואם תהייה זו סביבה הפוכה של כל דאלים גבר, גם בה שולטת נורמה הגורמת לכל דאלים ליגבור או בהיפוך, לגרום לנירוונה מוחלטת.
אנרכיה 14925
בניגוד לאחרים איני רואה כל ''סכנה לרפובליקה'' בחוק שאפשר לנתניהו להתמודד. למעשה, ההיפך הוא הנכון. החוק במצבו הקודם מנע מאדם שרוב הציבור רצה בו להתמודד בבחירות והמצב תוקן לטובה.

כפי שכבר הבהרתי ואני יכול להביא עוד דוגמאות למכביר - החוקה אינה מגנה על זכויות הפרט (בפסיקה האחרונה בארה''ב היא שמשה שופטים ציניים שרצו למנוע את יישום העיקרון הבסיסי ביותר של הדמוקרטיה - זכות הרוב להכריע)
החוקה מאפשרת לדיקטטורים שלא נבחרו, השופטים העליונים, להפוך לסמכות עליונה, והדבר אינו נסבל כלל ועיקר.

להפתעתי במידת מה, הדמוקרטים בארה''ב לא הוקיעו די הצורך את התנהגותו של ביהמ''ש העליון בארצם.
מאוחר יותר הבנתי מדוע. מי שחמאה על ראשו, מוטב שלא ייצא לשמש הקופחת. פסיקות ביהמ''ש הפדרלי בתקופה שבה שלטו בו הדמוקרטים היו שערורייתיות לא פחות.
אנרכיה 14928
אנא ממך ,קרא היטב את תשובתי.

מה שמהווה סכנה למשטר הוא לא טקסט של חוק זה או
אחר אלא עצם העובדה שרוב מיקרי יכול להעביר ולשנות
חוק שנחשב יסודי וכבר עמד על כך יוסי גורביץ.

חוקה המוגנת על ידי פרוצדורה של שינוי ומתבססת על _הכרה אזרחית_ (מימד שחסר לחברה הישראלית ויכול
להסביר חלקית מדוע פסיקת בית המשפט העליון האמריקאי
התקבלה ללא התקוממות גדולה אם כי העלתה זעם)
חוקה כזו אמורה לעזור לבסס חברה לאורך זמן, כתחליף
לכחות עליונים או מלכותיים.
אנרכיה 14933
מה שמבסס חברה אינו חוק זה או אחר, חוקה זו או אחרת, אלא איכותם של חבריה והמסורת התרבותית שהם נושאים.
בארה"ב יש חוקה ומצב זכויות האדם בה גרוע מזה שבישראל ובאנגליה, נטולות החוקה. (הסיבה פשוטה - בארה"ב יש 15% של שחורים)
גם בליבריה יש חוקה הדומה מאוד לחוקה האמריקנית, אך אני חושש שאין טעם להכביר במילים על מצב זכויות האדם שם.

בגרמניה מצא היטלר דרך מעניינת לשנות חוק שהיה צריך ברוב שני שלישים לשנותו. הוא פשוט הוציא את אחת המפלגות מחוץ לחוק, וברייכסטג נוצר לנאצים הרוב הדרוש. בקיצור, גם שם לא הועילה החוקה במאומה.

עקרון קיומה של ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית מקובל על כל הציבור הישראלי כולו - מהחרדים ועד לשמאל הלא סהרורי.
הוא מנחה את המדינה, והבה ניתן לכנסת לפרשו לפי רצון הבוחרים, ולא לפי רצונם השרירותי של כמה אנשי שמאל מלומדים לובשי גלימות שחורות.

לדעתי, אם משווים את ארה"ב לבריטניה ואפילו לישראל, מוצאים שהמסורת החוקתית האמריקנית נכשלה כליל. הבאתי לכך דוגמאות רבות ויש עוד באמתחתי, אך כמדומני שהדיון מיצה את עצמו.
ואידך זיל גמור 14934
אני שמח שלפחות הצלחתי לעורר את ההבנה וההסכמה, אם כי בדוחק, שמה שקראתי לו ''הכרה אזרחית'' מתבטא אצלך כ ''איכותם של חבריה'' וזה מסד הנורמות החברתיות. החוק(ה) טוב רק כמקיימיו.

(אם כי לאור דברים שכתבת במקום אחר אני לא בטוח שאנו מכוונים לאותה משמעות)

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים