בתשובה לאסף ברטוב, 25/01/01 16:13
על עמים ועקביות 14929
אכן הצדק עמך לא היתי צריך להשתמש במילה שטויות. ולא אפרט עוד.
האם רוב היהודים לאורך ההיסטוריה אכן שאפו לעלות לא"י או שרק אמרו שהם שואפים לא נדע. כי לא היתה להם אפשרות כזו. העובדה היא שהשאיפה לעליה לארץ ישראל וגם מה שהזכיר יוסי "ביאת המשיח" או "אחרית הימים" הן מאבני היסוד של היהדות - ('דת' לדברי רבים). אלו הן שאיפות לאומיות של לאום - שאיפות לחזור לארצו.
הבאת את יהדות ארה"ב כדוגמה לכך שיהודים שמגדירים עצמם כיהודים לא עולים כיום לארץ למרות שיש באפשרותם לעלות. זהו ביטוי למגמה הרווחת בדורות האחרונים להגדיר את היהדות כדת. החל מהרגע בו הוענקה ליהודים באירופה אמנציפציה הם היו חייבים בסופו של דבר לנטוש את לאומיותם. כי הרי איזו זכות לזכויות שוות לבני הלאום יש להם, לפי ההשקפה שרווחה אז באירופה, אם אינם שיכים לאותו לאום בו הם חיים?!. בעקבות כך היהודים הגדירו את עצמם כX בני דת משה. (החלף X בכל לאום שנתן ליהודים אמנציפציה).
על עמים ועקביות 15174
מפיך זה נשמע כמו דבר רע, להיות אמריקאי בן דת משה. ודאי תזכור כי היו זרמים אלטרנטיביים לזרם הציונות המדינית של הרצל, ואלו מבינינו אשר עוד זוכרים את החומר לבגרות בתע"י אף יודעים לציין שהיה למשל הזרם שכונה "הציונות הרוחנית", בהשראת אחד-העם, אשר בפירוש *דחה* את השאיפה הלאומית. ומה רע בזה?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים