בתשובה לכליל החורש נאורי, 29/05/03 11:30
תודה על התגובה 149414
נא להבדיל בין הטענה שלא הייתה תקשורת עצמאית לבין הטענה שלא הייתה תקשורת חופשית. העיתונות בעשורים הראשונים של המדינה הייתה מפלגתית, ולכן לא עצמאית. אבל היא הייתה חופשית להביע ביקורת על השלטון - עיתוני מפלגות האופוזיציה היו חריפים בדברי הביקורת שלהם, ובג''ץ קול העם (בתחילת שנות השישים, אם אינני טועה) העניק דחיפה נוספת לחופש הדיבור בישראל, כאשר בג''ץ פסל את החלטת שר הפנים דאז לסגור את העיתון ''קול העם'' בגלל ביקורת שהייתה בו כנגד השלטון.
תודה על התגובה 149420
אני לא מבין- ידיעות אחרונות, מעריב, הארץ, כולם היו קיימים מראשית המדינה. האם הם היו מפלגתיים?
תודה על התגובה 149428
בסקירה זריזה של מחברותי (הממוחשבות) משלוש שנותי כסטודנט לתקשורת נחרדתי זה עתה לגלות כי למעשה בשום שלב לא לימדו אותנו באופן ספציפי את ההיסטוריה של התקשורת בישראל, אז אינני יכול לענות לך. אולי מישהו זקן ממני יודע את התשובה.
תודה על התגובה 149432
למרות שאני לא זקן ממך(אולי בשנתיים-שלוש מקסימום) אני יכול לומר מידע כללי ששלושת העיתונים אכן התקיימו מראשית המדינה(המרד הגדול שהביא להקמת מעריב התרחש מתישהו בין כ"ט בנובמבר לבין הקמת המדינה) ושלפחות ידיעות והארץ בוודאות לא היו מפלגתיים(מעריב להלכה לא היה מפלגתי, אבל מחזיק מניות עיקרי בו היה הפוליטיקאי עובד בן-עמי, ואילו בעלי הארץ גרשום שוקן היה ח"כ בשנות ה-‏50, אבל נשמר בקפדנות שלא להפוך את עיתונו לבטאון המפלגה).
קשיש, לא זקן 149433
נדמה לי שהם לא היו מפלגתיים במוצהר כמו "דבר" למשל. אבל הם היו קשורים מאוד למוסדות המדינה (שהיו מפלגתיים למדי). הקשר החזק , כמעט-סימביוטי, בין העיתונות הישראלית למימשל ולמימסד, תואר בספרם הידוע של שני חוקרי התקשורת (... ו...) ‏1, שוודאי לימדו אתכם בבית הספר, דובי, רק שאתה לא זוכר ממנו כלום.

לגבי מעריב, הוא בכלל יוזמה פרטית של קרליבך וחבריו, שפרשו מ"ידיעות" וקם בגלל הרצון לפרסם חומרים שלא היו מתפרסמים אז ב"ידיעות".

1 מייד אזכר בשמם.
בואו נעשה סדר. 149459
בימי ראשית המדינה היו קיימים עיתונים מפלגתיים כמו דבר (למעשה בטאון ההסתדרות אבל היה מזוהה כעיתון של מפא"י), על המשמר, למרחב, הבוקר וחרות ועיתונים מסחריים - ידיעות אחרונות ומעריב. מעמדו של הארץ היה מעמד ביניים - עיתון מסחרי בבעלות משפחת שוקן אבל מזוהה עם עמדות מפלגת הפרוגרסיבים ולכן הם סגרו את עיתונם המפלגתי הרשמי וגרשום שוקן אף ישב בכנסת מטעמם.

קוריוז המראה את צורת החשיבה בימי מפא"י:
בן-גוריון טען שהעיתונים המסחריים התלויים בקניית הקורא ייסגרו ולעומתם העיתונים המפלגתיים המסובסדים ע"י מפלגותיהם יישרדו. כמובן שההיפך קרה.
בואו נעשה סדר. 149502
בשל דיעותיו הימניות מאד של ה. רוזנבלום, העורך המיתולוגי של ידיעות, שהיה רושם אותן תמיד ב"טור העורך" (למרות שאומרים שבפועל, הוא רק נשא את התואר מטעמים של כבוד כלשהם, ואת העריכה האמיתית עשו אנשים אחרים) נחשב ידיעות בעבר, למרות שלא היה מזוהה עם מפלגה, ל"עיתון ימני", לפחות עד שקמה בו מובלעת ה"פתחלנד" בעיתוני יום ששי של בעלי טור שמאליים: סילבי קשת, עמוס קינן, בועז עברון ועוד שמות שאינני זוכר.
גם במעריב מזוהה בד"כ איזה קו ימני, בעוד "הארץ" אולי בעיקר בשל היותו "עיתון האנשים החושבים" נחשב "שמאלני".
בואו נעשה סדר. 149512
לגבי ה"פתחלנד" ראה את הפתיל המתחיל בתגובה 139766 .
בואו נעשה סדר. 149544
כמו שציין ארז בתגובה 149459, "הארץ" נחשב לבטאונה הבלתי רשמי, או לנושא דברה, של המפלגה הפרוגרסיבית.
היה מי שהגדיר עתון זה (נחום ברנע אאל"ט) כעיתון אשר היווה אופוזיציה לכל הממשלות בארץ, למעט ממשלת המנדט.
בואו נעשה סדר. 149573
זה היה יגאל ידין והוא אמר שהארץ היה אופוזיציה לכל הממשלות מלבד הקמת המדינה ב1948.
בואו נעשה סדר. 149574
אני דווקא זוכר כמו דורון ב תגובה 149544 רק שלדעתי דבר השנינות נאמר ע"י מנחם בגין. או שאני מתבלבל עם "העולם הזה עם צילינדר"?
כספי ולימור? 149462
בכל מקרה, בהקשר זה כדאי להזכיר את הפרק החביב ב''הכל אנשים'' של מודי בראון, המתאר את פרישתם של ''קרליבך וחבריו'' מ''ידיעות אחרונות'', כדי להקים את ''ידיעות מעריב''.
בימי התנ''ך היו אומרים 153059
"עמד על המשמר עוד ממעריב, עד שהגיעו ידיעות אחרונות מהארץ, ולא נשאר צופה איך יפול דבר, כי היה איש העולם הזה - היה כותב עיתונאי הג'רוזלם פוסט".
(עוזאי מאת ראובן קריץ, עמ' 95)
149461
פס"ד קול העם ניתן ב1953.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים