בתשובה למיכאל מ. שרון, 31/05/03 9:19
נסיקת תקציב הבטחון וישראל כ''אדם המופרע של האיזור'' בנסיבות נסיגה 149442
א)אין לי מספרים
אבל אחוזים נכרים מאותו תקציב מופנה לבטחון שוטף או בט"ש שמשמעו החזקת השטח.

איך ובאלה קוים תערך ישראל לאחר הנסיגה? והאם יהיו קוים אלה "בלתי אפשריים" להגנה? אין לי מושג מה הם התשובות לשאלות הללו.ויש לי עוד פחות מושג ללא התשובות הללו, איך גוזרים מהם חישובים כלכליים.שהם אינם ססמאות.
(רק הערת אגב גם בקוים הנוכחיים, שהם כנראה אפשריים להגנה.האוכלוסיה האזרחית הישראלית שקוים אלו אמורים להגן עליה נפגעת שוב ושוב)

ב)המערכה האחרונות של האמריקאים בעירק ובאפגינסטן הוכיחו שוב,שמלחמות ההיטק הנוכחיות שם המשחק הוא טכנולוגיה וארגון.ה"קרקע" כמשתנה קים עדין.אבל משקלו הוא שונה לחלוטין מן העולם של אלון ושל מלחמת ששת הימים.

ג)צבא שישקיע את עיקר משאביו בבט"ש. גם הוא מפר (וזה קורה היום) את האיזון בהשקעה במרכבי העוצמה האחרים.

ד)והיום ארגוני הטרור השונים חסרים בפרובוקציות?
לאחר עוד מעט שלוש שנים של טרור לסוגיו השונים.האיום של הטרור לחלוטין לא מובן לי.

ה)במצב הנוכחי הסכסוך הישראלי-פלסטיני,אם תרצה או לא תרצה.הוא אחד הגורמים לאי היציבות במזרח התיכון.

ו)השערתי וזוהי השערה בלבד.שנסיגה תוך הסכמים מדיניים.תצריך השקעה רבה בארגון מערכת הבטחון למצב החדש.השקעה שאותה יהיה הרבה יותר קל לקבל.שהפנים הם לעבר מזרח תיכון יציב יותר.מאשר ההשקעה במדינת אפרטהייד יהודית בלב המזרח התיכון.
גבולות 67 הם במידה רבה "בלתי אפשריים" 149453
ואמנם, הותוותה סמוך להשתלטות על השטח הזה גם תוכנית אלון, שאופקיה היו בעיקר גאואסטרטגיים.

א) על כן מה שיש "לדעת" לצורך הערכה הוא שגבולות 67 מציבים הבעייתיות שהתוויתי, דבר המצריך היערכויות אחרות בגדה לעומת היעדר נוכחות טוטלית בה.

ראה הרשימה: אקטיביזם גאואסטרטגי מעצב ופתיחת הסכמי סייקס-פיקו.
ב) הקרקע היא עדיין "מצע" לתנועת הכוחות, גם אם אירגון, ניהול, שיטות וטקטיקות המערכה השתנו קוטבית, בפרט בשנים האחרונות.

ג) במצב של גבולות 67 איזון זה עשוי להיות מופר קוטבית, בתנאי תהליך מעוט בקרה היוצא תכופות מכלל שליטה,
ואילו כיום השליטה בשטח מאפשרת ומהווה פוטנציאל ליתר איזון.

ד) יש הבדלים ושונות באופן ההתמודדות עם הטרור והמשאבים המוקצים לכך כפונקציה של הגיאואסטרטגיה.

ראה הרשימה: דוקטרינת אלון או סגנון האימפולסיביות של "בלגניזציה כריזמתית"?
ה) יש הבדל בין תהליך מבוקר, ותהליך היוצא מכלל שליטה, כאשר ישראל עשוייה להפוך כמעט בהכרח ל"איש הפרוע של האיזור" ולכן לנטל אסטרטגי.
גבולות 68 גם הם בלתי אפשריים כיום 149463
א)בין העדר נוכחות לנוכחות מוחלטת יש אלפי גוני בינים.

ב)היכולת כיום להפתיע את ישראל במהלך קרקעי הוא כמעט בלתי אפשרי.בהנחה שהרמה הטכנולוגית הנוכחית תשאר ברמתה הנוכחית.היכולת לבלום מהלך שכזה גם הוא השתפר אלפי מונים מאז 67 או 73 וכל זאת ללא תזוזת טנק אחד.

ג)ראה ב'.זה נכון שאין שום דבר מקודש לא בשום גבול.

ד)הטרור הגאו-אסטרטגי יכה בישראל בזמן ובמקום הנוחים לו.ישראל לא יכולה לעשות שום דבר שארצות הברית לא עשתה.

ה)שליטה ממוסדת של ישראל בשלושה וחצי מליון פלסטניאים היא נטל אסטרטגי מספיק כבד על המזרח התיכון הנוכחי.
לפחות לדעת בוש.וזאת לפי המהלכים האמריקאים הנוכחיים.
גבולות 68 גם הם בלתי אפשריים כיום 149470
א) אולי לא אלף גוונים, אך הוא אשר אמרתי - כולל אפשרות תיאורטית לפתוח גבולות הסכמי סייקס-פיקו למטרת עיצוב גאופוליטי איזורי יציב (ראה נא הקישור שהבאתי בהודעה קודמת -

הי, ראו זה פלא - הנה הקישור צץ לו שוב, השובב).

ב) הבעייה אינה כל כך מלחמה כוללת כמו פעולות התקפיות ופרובוקציות ברמות עצימות נמוכות עד בינוניות - והאפקט האיזורי כיום של תגובות ישראליות עם סף "שיחרור-תגובה" נמוך, דפוס שהינו כמעט בלתי נמנע בגבולות 67.

ג) השאלה אינה נכונות היריב להכות והעיתוי, אלא יכולת ישראל להרתיע, למזער ולתחזק הסכסוך ברמת שליטה גבוהה.

ארצות הברית אכן שולטת במצב הן בעיראק והן באפגניסטן ובידה כיום היכולת לווסת את התפתחותו לטווחים סבירים שאינם בלתי קבילים ולמנוע טרופי מערכות למיניהם.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים