 |
|
 |
||
|
||||
 |
מי היה המנחה של מסיבת האוהדים המחרידה שמכבי ארגנו לעצמם, כמעט מתחת לבית שלי (על גדות נהר הרעל, ת"א המעטירה). זה שאוצר המילים שלו כולל את "אתם נהנים!" ו"איזה כיף!" ותו לא, ושהוגבר מעבר לכל פרופורציה. פשוט הייתי רוצה לאחל לו מוות איטי בעינויים, זה הכל. וגם, במחשבה שניה, לכמה מהאוהדים. אלה שהמשיכו לצפור בשתיים בלילה. גורילות. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אל תדאג, בחוזרם למכוניות נענשו רבים מהם בדוחות חנייה של פקחים שהתרוצצו במרץ בין הרכבים, עם ברק בעיניים של ילד בחנות ממתקים. זכורני שעבדתי פעם בחדר מיון ביום כיפור. הרופא האחראי שם ניסה להסביר לי מדוע צריך לרכז את כל שחקני ואוהדי הכדורגל במגרש ולירות בהם. גם שם הטיעונים היו קצת חלשים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז פעם בשנה האוהדים חוגגים אליפות- וכן, פעם בשנה הם עוברים את גבול הטעם הטוב כמעט מתחת לבית שלך. אבל למה מוות בעינויים? תן להם לחגוג. זה לא קורה כל יום. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ולא ברשות הרבים. ועוד דבר: פעם בשנה מתרחש מצעד הגאוה, גם הוא ממש מתחת לביתי. את המצעד אני מקבל בברכה, ביחוד כי, תאמינו או לא, הוא *הרבה* פחות רועש מהאוהדים (ואם כבר, גם יותר ססגוני). הוא גם מתקיים, באופן הגיוני למדי, בשעות היום, ולא בדיוק כשסחבק (ואתו רוב תושבי העיר תל אביב) רוצה לישון. באופן מפתיע הוא גם לא כולל צופרי מכוניות ודידי הררי. מסקנה: אפשר לחגוג בלי להרוג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אבל זה הרבה פחות כיף. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה עוד, שזה לא פעם בשנה. הפעם זאת פעם בשבע שנים, אני גם זוכר שזאת היתה פעם ב13 שנים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עפ''י הדיווחים בעיתונות, האיש שאתה מחפש הוא דידי הררי. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |