בתשובה לגילית, 03/06/03 18:52
לא, 150050
<אנחה>
החוק לא מתעניין אם משהו קשור או לא קשור ליהדות. הוא מתעניין בהאם יש ציבור שרואה בו כדבר שיועיל לו (מבחינה מיסטית כלשהי) או לא. "ציבור" - לא "הציבור", כי "הציבור" לא מאמין קולקטיבית בכלום, כי תמיד יהיו כמה איילים מעצבנים שיתעקשו לא להאמין בסוכני מזל מוכחים כמו, למשל, נייר טואלט משומש של אלברט איינשטיין‏1. לחמסה יש ציבור כזה, גם אם הם כולם עובדי אלילים ולא מבינים מהחיים שלהם (שזה סביר להניח תיאור מדוייק שלהם, ביי דפינישן, כמעט).
קמעות אינם חייבים להיות סמלים יהודיים. כשתוציאי את הראש מהאדמה ותעיפי מבט על שלל הקמעות שקיימים בכל רחבי העולם, אולי תצליחי להבין את זה.
כשתראי לי את אותו אדם שחושב שעגילים (עגילים באופן כללי, לא "העגיל הספציפי הזה שאותו ענדתי כשתפסתי את הבלונדה השווה ההיא ומאז הוא עגיל המזל שלי ואני מזיין חופשי כשהוא עלי") מביאים מזל, נדבר. עד אז, אין לך קייס. נקסט!

1 יש לי, למכירה. 500 ש"ח הריבוע.‏2
2 לא, לא באמת. רק 200 ש"ח.
לא, 150151
נא לעזוב את העגיל האומלל. מקבילה נכונה יותר לחפץ המייצג אמונה הרווחת בציבור החילוני היא, למשל, קריסטל קוורץ. מיוחסים לו כוחות של הגברת ההרמוניה והמודעות בסביבתו. ברגע שמפלגת חוק הטבע (או אחרת) תחלק קריסטלים, ההקבלה תהיה מושלמת.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים