בתשובה ליובל, 03/06/03 15:32
אתיקה מקצועית מול דין 150054
דוגמא 1:
1. הכלל – החובה למסור מידע לצורך גילוי האמת. החסיון הוא חריג.
2. ישנם חסיונות קשיחים (עו"ד, כהן דת)– אינם ניתנים להסרה. ישנם חסיונות גמישים (רופא, פסיכולוג, עו"ס, בנקאי, עיתונאי)– נתונים לשק"ד בימ"ש מתי גילוי האמת או הצורך הציבורי יגבר על החסיון.
3. בעל החיסיון הוא הלקוח/החולה. הנהנים מהחיסיון הוא הן הרופא והן הלקוח. ההנאה איננה שווה.
4. רק הלקוח כבעל החיסיון יכול לוותר עליו.
5. החיסיון חל על מידע שרלוונטי לשירות והתקבל אגב השירות, בנסיבות הרגילות לשירות.
7. מסירת מידע על ידי בעל מקצוע בניגוד לחיסיון מהווה עבירת משמעת. יתכן שהיא אף מהווה עבירה פלילית – מסירת סוד מקצועי.

שאלה : האם תוכל לאור העקרונות הנ"ל לענות על שאלתך.

דוגמא 2:
אינני בקיא בחסיון רפואי אבל החסיון הרפואי הוא מוגבל. ישנם מקרים בהם הוא יוסר בהתאם לאיזון האינטרסים. יש אף מקרים בהם החוק מחייב מסירת פרטים החוסים תחת חיסיון רפואי והחסיון אכן ידחה מפני הוראת החוק. למיטב ידיעתי ישנה הוראת בפקודת בריאות העם שעוסקת בזה. אנסה לבדוק.

חיסיון עיתונאי (בקצרה):
חיסיון עיתונאי כמו גם בנקאי הם חסיונות שהפסיקה יצרה מקורו בזכות הציבור לדעת. חסיון זה הוא מוגבל וישנם מקרים בהם הוא יסוג מפני אינטרסים אחרים.בשנת 1994 הוקמה ועדה לבדיקת החיסיון העיתונאי שהמליצה, כמודמני, על עיגון החיסיון בחקיקה, דבר שלא נעשה עד היום
אינני מבין את הערתך בדבר הקשר בין העמדה לדין משמעתי ‏1 לבין קיומו של החסיון. העובדה כי עיתונאי אשר יפר את החיסיון לא יהיה נתון לשיפוט משמעתי איננה שייכת לעובדה כי מקורותיו זכאים לחיסיון והוא יכול להינות מכך. גם שאלת הרישוי איננה רלוונטית לדעתי לקביעה שעיתונאי‏2 זכאי להנות מחיסיון מקורותיו.
.

____________
1 הגם שלעיתונאים יש את כללי האתיקה (הוולנטרים) של מועצת העיתונות.
2 תן אתה את ההגדרה
אתיקה מקצועית מול דין 150070
חן חן על ההסברים המפורטים והמאלפים.

מפרטי המקרה הראשון - הסטודנטית שלקחה חלק ברצח נקלעה למצוקה נפשית ועקב כך פנתה לטיפול נפשי והתוודתה על מה שעשתה כך שזה בהחלט עומד בתנאי 5.
הפנייה למשטרה נעשתה ע"י המטפל וביוזמתו. כיוון שהרוצחת לא היתה יעד לחקירה ממילא לא יכול היה להיות צו בית משפט שייחלץ את המטפל מקרני הדילמה.

בקשר לחסיון עיתונאי - הוא בהכרח מוליך לשאלה "מיהו עיתונאי?". בעוד שלגבי "מיהו עו"ד?" או "מיהו רופא?" יש תשובה חותכת, לא ברור כלל אם לטענת "הגנה על מקורות המידע" צריך להיות תוקף שווה כשמדובר למשל בזאב שיף מ"הארץ" לעומת בעל טור באתר אינטרנט זניח.

האם העיתונאים שדורשים בתוקף את עיגון החיסיון העיתונאי בחוק אינם מובילים למצב בו כל מקצוע העיתונאות יוסדר בחוק על כל המגבלות הנגזרות מכך?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים