 |
תראי, נניח שאני אוהבת פסטה ברוטב עגבניות.
ממש אוהבת! ובדיוק בגלל זה אני אוכלת את זה כל יום בצהרים. כי זה טעים לאללה!
רק מה? סביר להניח שאחרי שבועיים וחצי, אולי ארבעה, קצת ימאס לי.
את מבינה? זה לא שהטעם שלי השתנה, או שפסטה ברוטב עגבניות לא טעימה יותר. פשוט בא לי משהו אחר. ויקח הרבה זמן עד ש_יתחשק_ לי שהטעם של הפסטה והרוטב יתגלגלו לי על הלשון.
את "פילוסופית החיים העמוקה" של מלך באדולינה, לא לקחתי ברצינות בשום שלב שהוא. ניצן הצליח לכתוב כמו אגדה דברים שדי מתאימים לדרך שבה החיים שלי מתנהלים, ולא הרגשתי שמדובר באיזה נסיון ליצור מסר פילוסופי עמוק במיוחד או תורת חיים מסעירה.
אבל כשהתגובות האובר-מתלהבות התחילו להציף, וכשהתחלתי לשמוע על כל כך הרבה "עומק" וכל שאר הבולשיט, זה נהיה קצת יותר מדי. את מבינה? זה עדיין מותק של ספר. פשוט יקח זמן עד שיתחשק לי שוב.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש