בתשובה לדובי קננגיסר, 05/06/03 17:17
אוקי, קראתי. 150417
וזאת בדיוק הסיבה שבגללה יש לי בעיה מסויימת עם הספר הזה עכשיו.זהו שבשום שלב לא לקחתי אותו יותר מדי ברצינות. ראיתי בו אגדה מתוקה, שמדברת על לקחת אחריות על החיים שלך, וכמובן, כמו כל אגדה מקצינה על מנת לחדד את המסר.
אינדוודואלזים קיצוני? שרי אריסון לעניים? (מי בכלל הכיר אותה בגיל 16 הלא תמיד מתוק?) לא מבחינתי. לא לפני שכל העולם החליט להסביר לי שזה מה שיש שםץ.ז'תומרת, קצת פורפורציות אנשים!

_________
העלמה עפרונית, בדרך לארוחת חג.
אוקי, קראתי. 150540
האמת היא שלאורך כל קריאת ''באדולינה'' (ועד עכשיו, בעצם) אני לא בטוח אם היה זה נסיון ליצור גרסה ישראלית ל''ג'ונתן ליווינגסטון'', או לחלופין פרודיה פרועה על הז'אנר.

קצת מכל דבר, אני חושב.
אוקי, קראתי. 150549
למען האמת, אחרי קריאת "פרא" של אותו ניצן עצמו, אני חושבת שאפשר לפסול את הגדרת הפרודיה הפרועה.

מצד שני, יכול להיות שהוא פשוט הולך על "סדרת-פרודיות-פרועות". מרוב הפוך על הפוך על הפוך, אני עצמי כבר לא לגמרי בטוחה מה קורה שם.

__________
העלמה עפרונית, בדרך לים.
אוקי, קראתי. 150585
לא קראתי לא את "באדולינה" ולא את "פרא", אבל קראתי בהנאה רבה את כתבותיו של ניצן ב"העיר", מהתקופה של באדלוינה בערך. (גם?) שם הוא מציג אי-אלו אמונות שציניקנים וספקנים יסווגו כתמימות. כשקראתי אותו אז, תהיתי את תהייתך: הוא מאמין בזה, או לא? התשובה המשוערת שלי היא: לא לגמרי כן, ולא לגמרי לא. ברור שהוא מודע לחלוטין לנקודת המבט הספקנית, והוא לא מתריס נגדה. הייתי אומר שהוא משתעשע באמונות התמימות, מבלי להתחייב. האם יש לכך רלוונטיות ל"באדולינה"? אמרו לי אתם.
פרודיה פרועה על הז'אנר: הטאו של פויה 150587

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים