בתשובה לנגה, 05/06/03 17:18
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני עונה לקריטריון בקשר לבאך, אם כי את זן וגו' אפילו לא התחלתי. אני שמח להסתכל אחורה ולהזכר שעוד כשהייתי בן 16 או אולי טיפה פחות שנאתי את השחף. בנסיבות קשות - על יאכטה, כשהחוף מרוחק שעה או שעתיים, ללא חומר קריאה אחר - נאלצתי לקרוא את ספר אחר שלו עם מטוס ומלאך, או משהו כזה, ורק בגלל שבעליו החוקיים של הספר היה בעליה החוקיים של היאכטה ובשל תפישתי את חוקי יורדי הים כקשוחים וחסרי רחמים הצלחתי לעמוד בפיתוי ולא השלכתי את הזבל המגעיל הזה הימה. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
"תעתועים" (Illusions). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש גם ספר שלישי, "אחד", שבו הגיבור פוגש גיבורה המתאימה לו. כמו שני קודמיו, גם הוא פשטני, רדוד ונמתח כמו מסטיק. כמו שני קודמיו, קראתי אותו פעמיים לפני שהגעתי למסקנה הזאת (אבל זה היה בגיל 14, כבוד השופט. אז קראתי גם ורד מוסנזון ורון אדלר). | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |