בתשובה לדב אנשלוביץ, 10/06/03 18:11
נו, באמת. 151225
כמה דברים:
ברור שמבחינת ההשפעה על חיינו, הרוגים בפיגועים עדיין יש פחות מהרוגי תאונות דרכים. אני אומר את זה בעצמי לכל מי שמפחד לעלות על אוטובוס. אבל ההשפעה הכלכלית של הרוגים בפיגועים היא לא ההשפעה הישירה שנובעת ממותם, אלא סדרה של השפעות עקיפות רבות משקל:
1. אפקט הפחד. כשיש פיגועים ברחובות, אנשים לא יוצאים לבלות, או לקניות, והעסקים נפגעים.
2. אפקט הפחד של העולם. תיירים לא באים בכלל, וגם מי שרוצה להשקיע לא שש. זה נובע מהתחושה שאין למקום הזה עתיד, שנובעת בעקיפין מהדבר שאנחנו מדברים עליו כאן - העדר אופק מדיני. יתר על כן, תאונות דרכים יש בכל העולם, וישראל לא מובילה בתחום באופן מובהק, כך שאין להן השפעה דומה.
3. אפקט החרם. גם ב- 1996 היו פה פיגועים, אבל אף קבוצת כדורגל ישראלית לא נאלצה לארח בחו"ל. ברגע שההרג הוא דו-צדדי, ואין אופק מדיני, כל הרוג (בשני הצדדים) מוריד את נכונותם של משקיעים בעולם להשקיע בישראל. ובמערכת הגלובלית של היום, זוהי נקודה קריטית.
4. אפקט הבזבוז. המון כסף מועבר לאפיקים לא יצרניים של אבטחה (באזרחות) וחיסול (בצה"ל).
5. אפקט הפרסום. מחזק את כל אלה - על הרוג בפיגוע יודעים בארץ ובעולם הרבה יותר מאשר על הרוג בתאונה.

לגבי המפולת הכלכלית. ראשית, הבט בנתוני הצמיחה שהבאתי לעיל. שנית, אם אינך מרגיש את המיתון - אשרייך! פירוש הדבר שאתה שייך לעשירונים העליונים של החברה הישראלית, אלו שהמיתון כמעט ולא נגע בהם. בכל אופן, קשה לי להאמין שבכל ממטר הקיצוצים שהתרחשו לאחרונה לא נפגעה פרנסתך כהוא זה. ייתכן שהפגיעה אינה גדולה ואתה יכול להסתדר בעזרת מה שאגרת בשנים השמנות, אבל זה לא אומר שכך המצב אצל כולם.

לגבי תקופת ממשלת נתניהו, רק הערה אחת: אכן הצמיחה זו הייתה נמוכה מאשר בשנים שלפני כן, אבל המצב היה ללא ספק טוב יותר מעכשיו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים