בתשובה לברקת, 12/06/03 10:23
ניתוח יצירות אומנות 151421
הדיון הזה סר טעם:
מעולם לא טענתי שאסור לנתח שירה (כמו שאת חוזרת ומדגישה שוב ושוב). טענתי שלא חייבים או לא רצוי לעשות זאת (Shouldn't או Don't have to ולא Mustn't - שהמשמעויות שלהן שונות).

אם את נהנית לנתח שירה וזה עוזר לך, אז שיבושם לך. לעומתך, אני ורוב האנשים נהנה אולי קצת יותר מהשיר עקב הניתוח אבל הרבה פחות מהשיר עקב פעולת הניתוח עצמה.
כמו שאמר ירדן:"בחיבור מסודר כזה מטבעו יש משהו שנוגד את רוח השיר".

וגם אם יפול עלי (או עלייך) תפוח באמצע הרחוב, דבר שלא סביר בעליל, מקסימום המחשבה שלי תהיה:"איי.. נפל עלי תפוח. תפוח?!" אולי באופן אסוציטיבי אני אקשר זאת לניוטון. אבל אם זה יקרה עם כל חפץ אחר - נאמר תיפול ותשבר לך צלחת, אין מצב שהמחשבה שלך תהיה:"נפלה צלחת - מסקנה: יש גרביטציה".

ולזרוק את כל הספרים שלי?! השתגעת? :)
לא חבל על כל סדרת "המדריך לטרמפיסט לגלקסיה" - המהדורה המיוחדת? :)
ניתוח יצירות אומנות 151439
אבל מה ההבדל בין "הניתוח" לבין "פעולת הניתוח עצמה"?

דווקא את מדריך הטרמפיסט אתה יכול לשמור :-) הוא מייגע אותי מאוד.
ניתוח יצירות אומנות 151538
אני אכן אמרתי "בחיבור מסודר כזה מטבעו יש משהו שנוגד את רוח השיר". מצד שני, אמרתי זאת בשם הצד שלך, וזה המקום להסביר למה לי זה לא מפריע. הניתוח של השיר עומד לצד השיר, ולא מחליף אותו. מבחינתי זה מאוד דומה לדף מילים שמצורף ליצירה מוזיקלית - גם הוא כמובן יבש וחסר את רוח המוזיקה. אבל הוא מלווה שמסייע מאוד: הוא פשוט מאפשר להבין את המילים, וכאשר מבינים אותן מתעשרת לפעמים החוויה המוזיקלית פלאים. נכון שלפעמים הקשב לדף המילים מתחרה עם הקשב למוזיקה; אולי המקביל לכך בניתוח שירה הוא מה שמפריע לך.

במקרה הטוב ביותר, שמעתי את היצירה מספיק פעמים עם דף המילים בידי, כך שיותר איני נזקק לו ואני יכול להבין את הטקסט המושר גם בלי הדף. כך בערך קורה אצלי בשירים שנהניתי מהם וגם קראתי ניתוח: אחרי קצת הפנמה של הניתוח, מה שלמדתי ממנו (ובתנאי שהבנתי והסכמתי) מתחבר ישירות לשיר ונובע ממנו, כאילו ראיתי זאת בעצמי בשיר בקריאה ראשונה.
אז החיבור המסודר והלא-שירי נעלם, והשיר נקרא בטהרתו - אבל עם הנאה נוספת של הבנה עמוקה יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים