בתשובה למיץ פטל, 29/01/01 0:21
על המשחק 15160
רציונליות מצוינת בכל הנוגע למציאות האובייקטיבית, שהרי רק בכל הנוגע למציאות יש לנו כלים להערכת היעילות של פעולותינו. אבל מה לעשות, ואדם לא חי את המציאות האובייקטיבית לכשעצמה, אלא את עולמו הפנימי שלו, את רצונותיו ואת מצפונו - אשר בינם ובין רציונליות אולי יש מן המשותף, אבל לא הרבה כמו שהיינו רוצים לחשוב.
למה הכוונה ב"תוצאה מועדפת" ? האם הדבר הערטילאי הזה הוא באמת פונקציה של המציאות האובייקטיבית בלבד? האם לא נראה לך שב"תוצאה מועדפת" ניתן לכלול גם את העובדה ש"אני אינני נאלץ להצביע עבור אדם אשר אני מתנגד לו" ?
העולם מסובך. הפוליטיקה מסובכת. יש את מה שאומרים לתקשורת, יש את מה שאומרים בחדרי חדרים, יש את חסידי הריאל-פוליטיקס שיגידו לך שהכל זה בעצם להפך, ומן הסתם הם אפילו צודקים. או שלא. אם יש דבר אחד שבו אני בטוח, זה שכל הניתוחים המסובכים להפליא הללו לא ממש מרשימים את המציאות, והניתוחים שלי לא מעניינים אותה. אני עוד זוכר למשל איך האייל המופלא דובי קרא לפני כמה שנים (עוד ברשת אחרת לגמרי) להצביע למרץ ולנתניהו, לפי ניתוח מרשים על כנסת שמאלנית וראש ממשלה ימני שיכול להוביל לשלום, או משהו כזה. אין לי מושג אם הוא באמת הצביע נתניהו או לא, ובינינו - זה גם לא משנה. מה שנשאר לאחר שנים זו בסך הכל ההצבעה למועמד אשר איננו ראוי.
אנחנו לא באמת מסוגלים לנתח את דעותיהם וכוונותיהם האמיתיות של פוליטיקאים, וכל ניסיון הצבעה לפי ראיה גיאו-פוליטית רחבה הכוללת את מחירי הנפט בכווית נידונה מראש לכישלון, לדעתי. ממילא ניתן להבין דברים רק בדיעבד, וממילא אין לאף אחד מאיתנו השפעה על עניינים הרי גורל אלו. כל מה שנותר הוא להצביע לא כפעולה תכליתית ורציונלית המכוונת למטרה מוגדרת - שהרי זה בלתי אפשרי - אלא להצביע כמיטב הכרתנו למען ההצהרה שבדבר. למען הבחירה לכשעצמה, ותו לא. ובהתחשב בכך, הפתק הלבן שקול בכוחו ההצהרתי לפתק לכל אחד משני המועמדים. זה פתק שאומר שהמשחק לא מוצא חן בעיני, ומכיוון שהוא ממילא מתקיים על חשבוני ובלי לשאול אותי, אני לפחות לא מתכוון לתת לו את הסכמתי. נכון, זה לא יעזור. אבל לטווח הארוך, שום דבר לא עוזר. כל מה שעושים כאן עלי אדמות הוא הצהרתי, ולא רציונלי.
על המשחק 15168
אשתדל לענות בקיצור נמרץ: ההעדפה של תוצאה אחת על פני רעותה איננה עניין רציונלי, מן הסתם. היא מתבססת על ערכים, על מוסר, על מצפון, וכן הלאה. לא להעדפה ולמניעיה כיוונתי בדברי על רציונליות, אלא להצבעה המתחייבת *באופן רציונלי* בהינתן העדפה (ושוב - על "הצבעה לא מוסרית" כתבתי בפתיל אחר, שבו אולי חידדתי את ההבדל). זאת עשיתי לאור התרשמותי כי יש רבים המעדיפים תוצאה אחת על פני האחרת (ויהיו מניעיהם להעדפה זו אשר יהיו) אך באופן בלתי-רציונלי הם יימנעו מלהצביע באופן שיקדם את העדפתם.
על המשחק 15187
וואו. מעלים נשכחות. אכן. בזמנו אף הצהרתי שאם ברק זוכה בפריימריז של העבודה, אני אצביע לביבי. אבל אז ביבי היה ביבי, וכשבאתי לקלפי, לא היה לי ספק שאני תומך בדעותיו של ברק, ומאמין שהוא יוכל להביא שינוי. לא עבד. טעיתי. קורה. היום אני לא חוזר על הטעות הזאת - ויותר מכך, אני כבר לא מאמין בניתוחים פונקציונליסטיים של המציאות.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים