 |
|
 |
||
|
||||
 |
"הרבה יותר בטוח לוותר על כליה אחת מתוך שתיים מתפקדות, מאשר לחיות על דיאליזה" - לא מספיק לי. הייתי מצטרפת לעמותה מחר לו העניין לא היה כרוך בהגדלת הסיכוי לכניסה למצב של סיכון חיים. למה הכוונה? הסיכוי שלי להזדקק לכליה הוא סיכוי X מסויים . עם זאת, הסיכוי שאחד מ-200 (נניח) חברי העמותה בעלי אותו סוג דם כמו שלי יזדקק לכליה, הוא גבוה יותר - X*200. עכשיו נניח שההנחה שלך נכונה (ואני משוכנעת שהיא נכונה), וסכנת החיים באין כליה גבוהה יותר מסכנת החיים של תורם כליה. סכנת החיים באין כליה צריכה להיות לפחות פי 200 מאשר סכנת החיים באין כליה, כדי להצדיק את הסיכון שבהצטרפות לעמותה. ז"א, אחרי שאדע את היחס בין סכנת החיים באין כליה לבין סכנת החיים של התורם, ואדע כמה מקבלים פוטנציאלים לכליה שלי נרשמו לעמותה, אוכל לחשב ולומר לך אם אני מוכנה לקחת את הסיכון. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הסיכוי שאחד מהם יזדקק הוא X*200 אבל הסיכוי שדווקא את תעלי בגורל מתוך אלה שיוכלו לתרום לו הוא 1/200 כך שהסיכוי שהוא יזדקק לכליה שלך הוא X, לא?! | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צודק. אם כך, הרי שהסיכון זהה (נדמה לי), ואני לא לוקחת סיכון חיים מיותר בהצטרפות לעמותה. עכשיו נכנסות טענותיו של דובי למשוואה. איך נפקח על אורח החיים של חברי העמותה בכדי להבטיח שאיש מהם לא מנצל את חברותו כדי לחיות אורח חיים שהוא לא-בריא-לכליות? (רק עכשיו שמתי לב לשגיאת כתיב שהיתה לי בהודעה הקודמת - כתבתי "באין כליה" במקום "תורם כליה" - אבל אני מניחה שהבנת למה התכוונתי. אחרי הכל, העסק די מבלבל.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |