בתשובה לירדן ניר, 14/06/03 11:25
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, קודם כל אני רוצה להתחיל במדיסון, דווקא. ג'יימס מדיסון היה אחד המחברים החשובים ביותר של החוקה האמריקאית, ושל המבנה הפדרלי עליו היא אמורה הייתה להגן ולשמר. מדיסון אמר כי המערכת החוקתית חייבת "להגן על מיעוט בעלי-האמצעים מפני הרוב" 1. מדיסון חשש כי הרוב, כאשר תינתן לו היכולת להחליט על המדיניות באמצעות הענקת זכות-הצבעה גלובלית, ינסה לממש תוכנית התביא לשיוויון כלכלי ויפגע אנושות בקבוצה העשירה ביותר. לפיכך, יש להניח את השליטה על המדינה בידיהם של העשירים. לטענתו, זו הייתה מהות המבנה החברתי המכונה "מדינה". 2 (זוהי תפישה פרה-קפיטליסטית קלאסית. יש לזכור כי בעת כתיבת החוקה האמריקאית, תהליך התיעוש היה רק בראשיתו, ולא ניתן לדבר על קפיטליזם או אנטי-קפיטליזם אמיתיים.) כלומר, מדיסון טען כי על העשירים לשלוט במדינה בצורה פוליטית - אך גם לדאוג תמיד לטובת הכלל, באמצעות השלטת מדיניות רווחה לכולם, כיבוד החוק והסדר, יצירת חברה עשירה ככל האפשר וכן הלאה. מדיסון דמיין את העשירים בתור פילוסופים נדיבים ונאורים, אשר מתוך רצונם הטוב (והבנתם כי פעולה זו תמנע התקוממות אזרחית) ידאגו לרווחתם של שאר האזרחים, וכך יישמר הסדר והסטטוס-קוו. לכן הוא תמך בהענקת זכות הבחירה הישירה לאזרחים רק עבור גוף ביניים - האלקטורים - אשר בתורו יאשרר את הבחירה, אך לא יהיה מחויב לה, ויוכל בשעת הצורך להתערב. למדיסון היה את המזל לחיות בתקופה הנכונה, את היכולת השכלית להבין את השינויים שהתרחשו לנגד עיניו ואת הצניעות והכנות להכיר בשגיאותיו. כבר בשנות ה-90 של המאה ה-18 הוא נוכח כי העשירים, בהינתן בידם כוח רב, מתנהגים יותר ויותר בתור "עריצי הממשל", כפי שהוא כינה זאת, ולא כפי שהוא קיווה שיקרה. בשלב זה הוא חשש מאוד לגורל הפדרציה ולגורל החוקה שהוא עזר בניסוחה, והיה משוכנע כי יש להגביל את כוחן של השכבות העשירות ביותר, ולהעדיף דמוקרטיה על פני רפובליקה, אך אז דעות שכאלו כבר נחשבו "רדיקליות", ואיש לא שמע לו. ה"אלקטורל קולג"' הוא שארית מהתקופה ההיא, שהפכה בינתיים למוטציה. אמנם בחוקה לא מדובר על האלקטורל קולג', אך בהחלט מדובר על קבוצה של "אלקטורים" אשר תפקידם להכריע מי יהיה הנשיא. בשום מקום בחוקה לא מדובר על בחירה בידי העם - לא ישירה, ולא עקיפה. יש להבין כי על פי החוקה תפקיד הנשיאות הוא תפקיד הקשור למדינות, ולמדינות בלבד. הנשיא הוא האחראי הכללי לרשות המבצעת *הפדרלית*. בעלות הזכות לבחור את הנשיא הן המדינות עצמן בלבד. כיום אנו חושבים על ארה"ב כעל גוף אחיד, אבל חשוב לזכור מה עומד מאחורי ראשי התיבות הללו : ארצות הברית הן ארצות נפרדות שהחליטו להתאחד יחדיו תחת מסגרת רפובליקאית-פדרלית, תוך שמירה על העצמאות היחסית של כל מדינה ומדינה. על כן, ההצעה הראשונה הייתה כי הנשיא ימונה על ידי הקונגרס בלבד. אך הצעה זו נפסלה לאחר שעלה החשש כי הנשיא יחוש כבול לקונגרס, ויחשוש להטיל וטו על הצעות חוק שונות. לאחר מכן הוצע כי בתי המחוקקים יבחרו את האלקטורים, ואלו בתורם יבחרו את הנשיא. הצעה זו נפסלה אף היא. גם ההצעה להניח לאזרחים לבחור את האלקטורים בבחירה ישירה נפסלה. (וראה: לא מדובר בשום פנים בבחירה ישירה של הנשיא, אלא של האלקטורים שאמורים לבחור אותו) לבסוף התקבלה ההצעה לאפשר לכל מדינה להחליט כיצד ימונו האלקטורים שלה - וכך מופיע בחוקה. בפני המדינות השונות עמדו שלוש שיטות שונות להחליט כיצד למנות את האלקטורים: באמצעות הרשות המחוקקת המדינתית, באמצעות בחירה לפי מחוזות (המדינה מחולקת למספר מחוזות התואם את מספר האלקטורים, וכל אלקטור "מחויב" להצביע לפי התוצאות במחוז שהוא מייצג) או שיטת "המנצח-זוכה-בכל" (ידועה גם בתור "הכרטיס הכללי"), בה המועמד שזוכה ברוב המצביעים הכשרים במדינה כולה, זוכה בכל קולות האלקטורים שלה. השיטה הראשונה הוכיחה עצמה כלא-יעילה במיוחד. השיטה השנייה העניקה יתרון למפלגות שלישיות (למפלגה שלישית יש סיכוי טוב יותר לזכות במחוז בודד מאשר במדינה שלמה), ולכן כמובן שהמחוקקים בשתי המפלגות הגדולות העדיפו שלא להשתמש בה. לבסוף הוחלט על שימוש גלובלי כמעט 3 בשיטת ה"מנצח-זוכה-בכל" הבעייתית (כפי שאפשר היה לראות בבחירות האחרונות, למשל). עוד נקודה מעניינת ששווה לציין היא כי כיום בערך מחצית המדינות חוקקו חוק המחייב את האלקטורים להצביע לפי ההצבעה הפופולרית. (על פי רוב במקביל להודעה רשמית ופומבית כי הרשות המחוקקת במדינה תומכת בעיקרון הבחירה העקיפה ובמוסד הא"ק) חוקים אלו מעולם לא הועמדו במבחן 4, וההשערה שלי היא כי הם אכן לא יעמדו במבחן בית המשפט העליון, שכן הם נוגדים את מושג "הסוכן החופשי" שהחוקה מעניקה לאלקטורים, ובכך הם אנטי-חוקתיים. לסיכום, ניתן אולי לומר כי האלקטורים עצמם נבחרים בבחירה ישירה, אך הנשיא נבחר בבחירה עקיפה, שכן זכות ההצבעה לנשיאות נתונה אך-ורק בידיהם של האלקטורים - ומנגנון בחירתו שונה בסגנונו ובמהותו ממנגנון הצבעה ישירה. כולי תקווה כי נתונים אלו מבהירים קצת את המצב. --- 1 תרגום צולע קצת ל- "protect the minority of the opulent against the majority", מתוך הדיונים על כתיבת החוקה האמריקאית. 2 אדם סמית' כתב: "Civil government... is instituted for the defence of the rich against the poor, or of those who have some property against those who have none at all." וגם ג'ון לוק העיר בנושא:"government has no other end but the preservation of property". רק במיין ובנברסקה נערכות עדיין בחירות בשיטה המחוזית.3 4 גם למחוז קולומביה יש חוק כזה, אך איש לא טרח להעמיד את האלקטור ה-"לא-נאמן" בבחירות 2000 לדין. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
הרצאה מאלפת, אך יש לי מספר הסתייגויות: בסופו של דבר, ביננו, השם ארה"ב היום כבר לא אומר הרבה. זה לא שמדינה יכולה להתנתק מבלי לצפות לבעיות מצד היתר (למעט הזכות התיאורטית של טקסס לעשות זאת). אזרחי ארה"ב רואים את עצמם ככאלה הרבה לפני שהם "תושבי קליפורניה" (לא שרים את המנון קליפורניה בביה"ס...), וגם לפי מה שציינת - מדינות רבות טורחות לצמצם כמה שאפשר את הדינוזאור הישן הזה שנקרא אלקטורל קולג'. אני חושב שאפשר עדיין לקרוא לשיטה האמריקאית לבחירה לנשיא ישירה, מאחר והיחס לגוף הביניים הזה כיום הוא כתחנת ממסר, שעלולה לשבש מידע (כמו ספירת קלפי לא נכונה שעלולה לעשות זאת באותו אופן) אבל לא להחליט במנותק מהמצביעים על מי יהיה הנשיא. הרי בפעם הראשונה שזה יקרה בתקופתנו - השיטה תותאם סופית לישירה לחלוטין - וגם זה אומר שהאלקטורל קולג' הינו רק מוצג היסטורי ללא משמעות מעשית כיום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ארה"ב נראית לנו כמונוליטית מרחוק, אבל אין סיבה להניח שאין כמויות אדירות של לוקל-פטריוטיזם שם. נכון, אין מדינות שרוצות להתנתק מהברית, אבל זה רק בגלל שהברית כרגע לא מפריעה לאף אחד. אם ניקח את קנדה כדוגמא נגדית, נראה מדינה שנראית מונוליטית למתבונן מבחוץ, אך המבנה הפדרטיבי שלה גורם לחיכוכים הולכים וגוברים - הידוע ביניהם הוא הבדלנים של קוויבק שמבקשים ממש לפצל את המחוז דובר הצרפתית משאר קנדה (אגב, ראיתי ספר ששמו הוא "Rest of Canada", ודן בנושאים שונים שקשורים רק ל"קנדה הבריטית", כלומר מחוץ לקוויבק (אם כי יש מיעוט צרפתי גדול גם בניו-בראנסוויק)). אבל יש גם חיכוכים אחרים, המערב מתחיל להפגין עצבנות בשנים האחרונות, והדבר מתבטא בעלייתה של מפלגה ייחודית לפרובינציות המערביות, שיחד עם המפלגה הקוויבקיסטית חיסלה לגמרי את המפלגה השמרנית בקנדה. אם יקרה אי פעם והמפלגה הליברלית תאבד את הרוב שלה בפרלמנט, יהיה מעניין לראות איך תוכלנה שתי המפלגות - זו של קוויבק וזו של המערב - לתפקד ביחד, אם בכלל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לקחת את קנדה, שאינה הומוגנית כארה"ב באוכלוסייתה, ועשיתה השלכה מלאה על השכנה הדרומית.... דרך אגב, אני לא ממש רואה את ארה"ב מרחוק... אין ממש לוקל פטריוטיזם במרבית המדינות - זה פשוט מקום לחיות בו. נכון שריכוזי האוכלוסיה הגדולים מעודדים אוכלוסיה טובה להגיע אליהם (כמו כל עיר בישראל), אבל זה קמפיין מסחרי ותו לא. אמריקאי לא יהרג על הגנת מדינת ניו יורק מול התקפה של השבטים הרצחניים של ניו ג'רזי. הוא בהחלט יגן (כנראה) על ארה"ב כמכלול. יש רק הסתייגות אחת שהכנסתי בתגובתי הקודמת: טקסס. למדינה זו זכות חוקתית לפרוש ללא ציפיה לעונשין מצד יתר המדינות (אולי הרמת גבה מרושעת במיוחד), ומעמדה המיוחד הזה גם מייצר לא מעט לוקל פטריוטיזם, אבל גם שם לא סביר שתושבים יכריזו עצמאות או יבחרו להצטרף למקסיקו אם לא ייבחר הנשיא האמריקאי שרוב הטקסנים בחרו בו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה רציני? מדוע יש לטקסס אפשרות כזו, יותר, למשל, מלקליפורניה או לוושינגטון (המדינה)? מבחינתי את החוקה, יוצא כי אין זכויות מיוחדות למדינות שאינן 13 הראשונות באיחוד, וגם לו היה, הרי לטקסס ולקליפורניה היו זכויות שוות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
טקסס גם יכולה להתחלק לחמש: http://www.aplaton.co.il/story_45 (וברכות לאורי קציר על האכסניה החדשה) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אז זהו בדיוק, שארה"ב היא הומוגנית למדי, וזו הסיבה שאין כוונות של מדינות מסויימות להפרד ממנה. אבל הפער בין מדינות החוף (שני החופים) לבין המדינות שבאמצע (הבייבל-בלט וכאלה) הולך וגדל, וזה עוד לפני שספרנו את השינוי הדמוגרפי הקיצוני בקליפורניה (ועוד מדינה?) עם מיעוט הולך וגדל של היספנים ושחורים שבסופו של דבר עלול להפוך את המדינה לקוויבק האמריקאית. למרות שלא הייתי מהמר על זה יותר מדי. אני לא חושב שיש אזרח בקנדה שיצא להגן על אלברטה מול השבטים הרצחניים של מניטובה (או אפילו אלו של הטריטוריות הצפוניות), אבל הם בהחלט יגנו (או ינסו להגן, אין להם הרבה ניסיון) על קנדה כמכלול. גם עכשיו הם עושים את זה - "שאר קנדה" מאיימת על קוויבק במגוון איומים כלכליים שמא תעז להפרד מהפדרציה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בהתחשב בעובדה שהנשיא הוא ללא ספק זה שרוב הטקסנים בחרו בו. יותר סביר שארה''ב תפרוש מטקסס... | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
משעשע.. וברצינות: טקסס היא המדינה עם הלוקל פטריוטיזם הגבוה בארה"ב. בשהותי שם קיבלתי את ה"עובדה" הנ"ל מאנשים איתם עבדתי, אבל לאחר שכתבתי אותן ב"אייל", לא הצלחתי למצוא לה תימוכין ברשת. נהפוך הוא, מבחינת יכולת פרישה, כנראה שטקסס לא שונה מהאחרות. אולם, ביטוי אחר לגבי הפטריוטיזם הטקסני אני מכיר מהחוק הטקסני המתיר להניף את דגל טקסס באותו גובה וגודל של דגל ארה"ב, להבדיל מרוב (כל?) המדינות האחרות שתמיד מציגות את דגליהן בקטן יותר ונמוך יותר ממנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למיטב ידיעתי ארה''ב אסרה מלחמה על מדינות אשר פרשו מהברית על רקע ''ריב סמכויות'' בין השלטון הפדרלי למדינות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתר על כן, ארה"ב פדרלית במידה רבה בחוקיה: עניינים חשובים ביותר, כגון עונש מוות, או ההיתר להשתמש במריחואנה רפואית, הן בסמכות החלטת המדינות השונות. אפילו שיטת בחירת האלקטורים אינה זהה בכל מדינה (!) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המדינות אינן יכולות, הלכה למעשה, לצמצם את תפקידו של האלקטורל קולג', מהסיבה הפשוטה שזהו גוף שנכפה עליהן בידי הרשות הפדרלית, ובעקיפין על ידי החוקה. 1 הן יכולות רק לקבוע כיצד הוא יפעל, ובמקרה הכי קיצוני לנסות להסתיר את עצם קיומו באמצעים קוסמטיים בלבד (אי-ציון שמות האלקטורים, למשל, או ניסיון ל"הכריח" את האלקטורים להצביע לפי ההצבעה הפופולארית - הצעה הנוגדת את החוקה, להערכתי, שלא ניתן לאכפה) דווקא הדוגמא שהבאת, קליפורניה, היא דוגמא טובה למדינה שמפגינה עצמאות מקומית גדולה למדי. ראה משאלי העם הנערכים על נושאים שונים ברמות שונות של הממשל המקומי, או היחס לשימוש במריחואנה כתרופה משככת-כאבים, או רמת חופש הפרט במגוון רחב של תחומים. (בטקסס, למשל, זהו פשע לקיים מין אנאלי הומוסקסואלי. האם אתה יכול לדמיין לעצמך דבר דומה בקליפורניה?) --- 1 על מנת לבטל את הא"ק יש צורך בשינוי חוקתי. שינוי חוקתי אפשר להשיג בשתי דרכים בלבד: א' - שני-שלישים מחברי הרשות המחוקקת צריכים לתמוך בשינוי. שלושה-רבעים מהרשויות המחוקקות של המדינות צריכות לאשרר אותו. בשיטה זו הוצגו כל השינויים לחוקה עד היום. ב' - שני-שליש מהרשויות המחוקקות של המדינות מגישות פנייה לקונגרס לכינון "ועידה חוקתית". לאחר הועידה צריכות שלושה-רבעים מהרשויות המחוקקות של המדינות לאשרר את השינויים שנקבעו בה. שיטה זו מעולם לא יושמה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן. I'm shocked and amazed. אני חוזר בי מחלק ממה שטענתי עד כה. הסיכום שלי בינתיים: הבחירות לנשיאות בארה"ב הן עקיפות רשמית וחוקתית, וישירות מעשית (עם שיטת ספירה מצחיקה). האם ידוע לך על תנועות משמעותיות לכיוון החזרת הכח המעשי לאלקטורים, או לחילופין על שינוי החוקה כדי לשלול מהם את הכוח הרשמי? או שלכל מי שהוא משהו נוח שישאר כך? בכל מקרה, למתלוננים על כך שאין לנו חוקה - makes you wonder, שמרכיב כל כך מהותי בחוקה שם זוכה פחות או יותר לצפצוף. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הייתי אומר שהתיקון השני לחוקה גם הוא זוכה בצפצוף, לפחות במדינות מסויימות בארה"ב. אישית, נראה לי שהדבר מוצדק - התיקון הזה לא רלוונטי כלל לחיים בארה"ב של היום. נראה לי שהסיבה היחידה שהתיקון הזה לא הוסר הוא החשש הכללי של האמריקאים מהרעיון של הסרת אחד משנים-עשר התיקונים הראשונים, המהווים את ה-Bill of Rights. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם יש לבוחר מושג מיהו האלקטור בו הוא בוחר? אם הבנתי נכון, בכל המדינות מופיעים על טפסי ההצבעה שמות המועמדים לנשיאות, ולא שמות האלקטורים. עוד מימד לטיעון של ע"ב, לפיו "הבחירות חשאיות - אינך יודע במי בחרת". |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חלק מהמדינות העבירו חוק כי אין צורך להזכיר את שמות האלקטורים על טופס ההצבעה, וכי הצבעה למועמד מסוים משמעה בעצם ''הצבעה לאלקטורים ממפלגתו של מועמד...''. מדינות אחרות משתמשות בניסוחים שונים בסגנון זה, אשר לרוב אינם מכילים את שמות האלקטורים עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואיך אפשר להפוך לאלקטור? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי בבחירות פנים-מפלגתיות. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מתוך http://www.fec.gov/pages/ecworks.htm : The political parties (or independent candidates) in each State submit to the State's chief election official a list of individuals pledged to their candidate for president and equal in number to the State's electoral vote. Usually, the major political parties select these individuals either in their State party conventions or through appointment by their State party leaders while third parties and independent candidates merely designate theirs.
|
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חן חן לשניכם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מצטער שהתעכבתי בתשובה. בעיקרון, דרך בחירה באמצעות המפלגות השונות - זו יכולה להיות בחירה ישירה, בחירה בכינוס מפלגתי או מינוי מאת מנהיגי המפלגה המקומיים. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |