בתשובה לאבי עבודי, 18/06/03 10:54
ויניל = ספר = הארד דיסק = לוחות אבן 152537
אז זה הכל עניין כמותי; בוא נראה כמה רחוקים אנחנו באמת מעתיד הקורצויילי:

1. כוננים קשיחים גדלים בינתיים בקצב גבוה יותר מחוק מור לכוח חישוב.
2. טכנולוגיות כמו VDSL כבר נמצאות בפיתוח מתקדם וזהו רק עניין של זמן עד שהן יהיו שכיחות לחלוטין (יענו ubiquitous).
3. זכרונות מהירים הולכים וגדלים, ישנם כבר צ'יפים למצלמות דיגיטליות בסביבת הג'יגה.
4. טכנולוגייות קריאה: מסכים דקים, בטריות אמינות, הפצה נוחה של קבצים כבר כאן רק צריך שהשוק יתפנה כדי לעורר ביקוש גדול יותר אשר יגרום להשלמת הפיתוח ולהורדת המחירים.

היום שבו תשב במרפסת ותפתח ספר דקיק ובתוכו לא יהיו עמודי נייר אלא מסך צבעוני עם תאורה ופונטים רכים בכלל לא רחוק. אני מוכן לשים את צווארי ולאמר 10 שנים. (מה אכפת לי, זה ממילא שם בדוי)
ויניל = ספר = הארד דיסק = לוחות אבן 152540
אבל כל הדוגמאות הללו שייכות לעתיד קרוב - לא קורצויילי...

רוצה לומר, בכולן יש טכנולוגיה שמתקדמת מהר מאד, אבל עדיין לא משנה את האדם.
היא משנה את מה שהוא עושה ואת איך שהוא עושה את זה, אבל לא את החלקים האנושיים.
חווית הקריאה שלי בעוד עשר שנים היא עדיין לשבת במרפסת ולפתוח ספר (בניגוד, נניח,
"לחשוב" את העובדה שאני רוצה שהתוכן של ספר מסויים יתווסף לתודעה שלי ושזה יקרה).

או, בהקשר שממנו הגענו לכאן, את התוכן של הספר הזה (עם הפונטים הרכים) אני ארכוש
בגלל אותן אלף ואחת סיבות שמשפיעות עלי גם היום לרכוש ספרים, וזה לא רק כדי להביא
את האותיות באופן קשיח הבייתה.

ואמנם שם בדוי, אבל מי שיודע להוציא מתחת ידו את היציר הלשוני "יענו ubiquitous" הוא כבר חצי חבר שלי.
ויניל = ספר = הארד דיסק = לוחות אבן 152544
>> אבל כל הדוגמאות הללו שייכות לעתיד קרוב - לא קורצויילי...

יש לי את הרושם שאתה מייחס את התכונה של שינוי האדם אך ורק לביוטכנולוגיות. אמנם ספר דיגיטלי אינו הדוגמא המרשימה ביותר אבל בוא ונזכור את נקודת ההתחלה של הדיון. בעתיד הלא רחוק (בזמן חיי, אפילו לא זקנתי) אני צופה מהפיכה בכל מה שקשור לנגישות מידע, וזה כולל ספרים מוזיקה טלויזיה סרטים, ועוד. כל הנ"ל תלויים כיום במדיום המעביר ובמידה רבה הוא מכתיב את אופיים.
או בקיצור, מהפיכה בתעשיית המוזיקה, הספרים, (ושאר הרשימה) תגרום, אני מעריך, לשינוי משמעותי באופן בוא אנו חיים, למדים, עובדים, מבלים. גם אם לא יהיו לנו אנטנות מחוברות לרקה. התבונן למשל בילדים הגדלים היום עם אינטרנט מהיר בבית, הם נחשפים לכמות וסוג מידע כאלו שבעבר לא היו כלל מציאותיים. אתה רוצה לומר שאותם הילדים לא יגדלו להיות אנשים שונים מהותית מאיתנו?
ויניל = ספר = הארד דיסק = לוחות אבן 152548
אכן כן. הם לא יגדלו להיות אנשים שונים מהותית מאיתנו.

הם יחיו אחרת, הם ילמדו אחרת, הם יעבדו אחרת, אבל הם לא יהיו אנשים שונים באופן מהותי.

את כל השינויים הטכנולוגיים הללו, ניתן לשים תחת המטרייה של טכנולוגיית מידע. הנגישות של
מידע משתנה ותשתנה עוד יותר, המדיום המעביר משתנה ועוד ישתנה ללא הכר. הכל זה מידע.

אבל מידע זה לא הכל. יש לנו מערכת מוסר, יש לנו ערכים, יש לנו רגשות, יש לנו פסיכולוגיה.
והדברים האלה לא משתנים, או ליתר דיוק - לא משתנים בקצב השינוי של טכנולוגיית המידע.

ילדים שגדלים היום עם אינטרנט בבית, יודעים הרבה יותר מההורים שלהם, ומה שהם לא יודעים,
הם יודעים איך להשיג בדרך שההורים שלהם אפילו לא חלמו עליה.
אבל אותם ילדים עדיין חווים חברויות, שנאות, אהבות, כעסים, בדיוק כמו ההורים שלהם.
אבוי להורים שיוצאים ידי חובתם באמירה של ''הילד ממילא חכם יותר ממני, אני לא יודע איך לתקשר
איתו'' ושוכחים שאת אותם ילדים צריך להזין גם באמיתות חיים ובדרכי התמודדות עם מצבים חברתיים.

אז אותו הילד שחי עם קו אינטרנט מהיר, שולט במחשוב ובטכנולוגיה בצורה פנומנלית, עדיין יגדל
להיות בן עשרה שרוצה למרוד (בהורים, בחברה, במשהו), שרוצה לתעל אגרסיות, שצריך
דמות להזדהות איתה כשהחברה שלו נפרדה ממנו.

את החלק הזה, הוא יחפש אצל מוסיקאים נערצים עליו בדיוק כמו שאבא שלו חיפש דור אחד קודם.
''התועלת'' הזאת היא עדיין דבר מאד ממשי עבורו - מעבר ליכולת הבסיסית להקשיב למוסיקה.
את הספר ''מורה הדרך'' של תקופתו, הוא עדיין ירצה לזרוק בנונשאלאנטיות על השולחן שליד
המיטה, כדי שהחברה שהוא יזמין אליו (החדשה, לא ההיא שנפרדה) תראה את הספר ותסמן
לעצמה איזו הערה מנטלית על האיכויות שיש בבחור הזה. זו עוד תועלת שיש בספרים (הרושם
שהם משאירים על מי שמבקר אצלנו) שלא קשורה בכלל לעצם קריאת תוכן הספר.

אם לסכם, כן - השינויים הטכנולוגיים הם מהירים ומהותיים. אבל, הפסיכולוגיה של האדם
לא משתנה כל כך מהר. הפסיכולוגיה הזאת מייצרת ערכים נלוים למדיומים מסויימים של תרבות,
שאינם קשורים לצריכת התרבות. הערכים הללו, יאריכו את תוחלת החיים של המדיומים הללו.
חותמת פה, ופה ופה. 152899
שאלה 152929
לאחרונה יצאו כל תקליטי הילדים של חווה אלברשטיין על דיסקים ישבתי והאזנתי ליצירת הקונספט הראשונה שאולי נכתבה בארץ אישה אחת גרה בתוך אבטיח של נורית זרחי חווה אלברשטיין מלחיני האלבום הם מתי כספי ולשומה גרוניך
שומעים באלבום שהחברה היו מסוממים קשות ויש שם תפקידי רבעית מיטרים אבנגארדים שלא היו מבישים את ליגטי.
יש שם שיר בשם עננים שנשמע כמו שיר של גנטל גאינט.
אני לא רואה בדור של היום ילד יושב ומאזין לדיסק או לתקליט באופן רציני כשאני היתי ילד היה מושג של האזנה לרדיו תסקיטים או תקליטים.
האם בעולם ההפכפך והמהיר של ימינו ילדים יכולים לשבת 45 דקות ולא להיסתכל על שום דבר ולהאזין לחווה אלברשטיין או ל הילד הזה הוא אני תקליט מופט שעלה על דיסק לאחרונה אולפטר והזאב ולא בהקראה הדיבילית של רמי קלינשטיין שממש הרס את הטוב שיוסי ידים השאיר אחריו בהקלטה המקורית
האם ילד של היום יכול לההיות קשוב למילים אני חושב שכן השאלה מה הוא מקבל בביית.
יש נם תקליטי ילדים שבהם משתמשים במילה תקליט כמו בהטיול לארץ הטווים של שלומה ארצי ששם הוא שואל הפכתם את התקליט כמו שהוא ביקש?
או בכבש השישעסר ועכשיו תכחו את התקליט ותהפכו לצד שני נסו לעשות את זה אם דיסק.
באחד מאלבומי הילדים של ריבקה מיכאלי היא אומרת לבנה יוני שהוא מדבר במהירות של פטיפון או בריבקה מיכאלי בגן החיות יש את המישפט התקליט עיף עוד סיבוב ודי מה ההיה על כל המישפטים המגניבים האלה בעידן הדיסק
גם בPASSION PLAY של גטרו טאלל יש את הסיפור בעמצה שהאות B מתיחסת לדבורה BEE ולצד השני של האלבום.
לסיכום האם היום לדעתכם ילד יכול לההנות מאלבום איכותי?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים