 |
המהפכה הגדולה בשירה העברית:
נתן זך - בעיקר "שירים שונים" המופלא, כביר הדימיון והעוצמה. והיופי הכמוס, לעיתים הקופא באישונים.
ראו ברשימה את "לחוף ימים" החשוב מתמיד, מתווה הפרספקטיבה המרהיב בחדותו הנוקבת של נתן זך:
ודוד אבידן. ביקורת החושך.
בלי זה - נשקע בשיטוט אקראי, פושר. ונטול מיסתורין לחלוטין, כשהתחליף - הסתום שאין בו מה שאין בו.
אלה כמעט כל מה שיש לנו לשאוב מהויות יסוד נוסכות חיוניות, המשרטטות - למשתתף - את קווי המתאר של שירת העתיד האמיתית, זו שחרגה מאז ולעולם מלבנונית שוממת באפור מוכתם ואניגמטיות של שום-לערפדים ודילדולי התבשמות עצמית.
הגידו לצלב האיפוס העצמי והסביבתי - חזור למקום הראוי.
ועוד לא אמרתי הכל:
האלה הלבנה בשירה העברית - גלגולי הצרה והאינטגרציה עם אלכסנדר פן, אלתרמן ופנחס שדה.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות