בתשובה לאלי, 18/06/03 6:50
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אולי השאלה שצריך לשאול היא- האם יש אוטופיות ערביות, ולאו דווקא פלסטיניות.1 האנתרופולוגית נילופר הארי מצביעה על חוסר הדמוקרטיות של השפה הערבית לעומת האנגלית. האנגלית נחשבת בעיניה לדמוקרטית מפני שמה שקובע אם צורת שפה חדשה היא תקנית או לא הוא- מבחן הזמן. אם כעבור זמן מה הצורה החדשה השתרשה בציבור- היא תקנית. מה שאומר שדוברי האנגלית הם בעליה של השפה. לעומת זאת, הערבית הקלאסית, שבה נכתב כמעט כל מה שמפורסם בעולם הערבי, אינה דמוקרטית מפני שאינה נתונה לשינויים, ולמעשה- איש גם אינו משתמש בה בחיי היומיום. והערבית המודרנית על ניביה השונים שונה ממנה עד כדי כך, שכדי להיות מסוגל לקרוא מה שמפורסם בה צריך ללומדה בבית הספר. העובדה שאין משתמשים בה, והיא אינה נתונה לשינויים אומרת שהערבים אינם בעלי השפה, אלא היא רק כפיקדון בידיהם. הארי רואה בחוסר הדמוקרטיה של השפה סיבה חשובה לחוסר הדמוקרטיה בעולם הערבי. שאלה: האם שמרנות זו בשפה הכתובה מכתיבה גם שמרנות מחשבתית שאינה מאפשרת כתיבת "אוטופיה"? הרי אוטופיות אינן המשך של המצב הקיים, אלא תיאור של מצב אחר לגמרי, מהפכני, גם אם הוא לא נוצר באלימות. האם אפשר לכתוב בשפה קדושה, שבאה היישר מהאל, שהוא גם זה שהכתיב את הסדר המוסלמי הקיים, על מצב אחר לגמרי? על מדינה איסלמית שבה שורר חופש מחשבה וביטוי, ושוויון אשה, למשל? וגם אם אופי השפה מאפשר תיאורטית כתיבת אוטופיות, האם השלטון, ו/או השמרנות החברתית, יאפשרו נושא כזה? 1 הנ"ל נשאל בתום לב, ומופנה לכל מי שמכיר את הספרות הערבית. ושאלה נוספת: האם יש בערבית מד"ב? |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
וזאת אולי להפתעתם של כל מי שחושבים שהערבים הם פשוט מפגרים או לא מודרניסטים או חייזריים מדי בהשוואה לאנשי המערב המודרניסטים כדי להעלות על דעתם דברים מאין אלה. במצרים המחזאים תופיק אל חכים ועלי סאלם ( האיש שביקר בישראל וכתב עליה ספר חיובי ונודה כתוצאה ) כתבו מחזות עם רעיונות מדעיים בדיוניים עתידניים . הסופר מוסטפה מחמוד ידוע שם בתחום זה הוא כמדומני הפך לאחד האידיאולוגים המרכזיים של האחים המוסלמים שם. בסוריה יש סופר ידוע בשם אימראן טאליב שכתב לפחות שבעה ספרי מדע בדיוני כולל קבצי סיפורים . הוא גם פירסם מחקר תיאורטי על מדע בדיוני. מדע בדיוני בכל אופן נכתב בכל הארצות הערביות בלוב למשל הופיע ספר יוסוף אל קויארי שמתאר בצורה אופטימית את לוב במאה ה32 לספירה. כלומר הערבים מסוגלים מסוגלים לדמיין את העתיד ומסוגלים לכתוב עליו . ומה לגבי הפלסטינאים ? ידוע לי על שני ספרי מדע בדיוני לילדים בערבית שהופיעו בישראל שמתארים מסעות לירח ואל הכוכבים. ויש את הספר של אמיל חביבי "האופסימיסט " שבו חייזרים מיסתוריים משפיעים על הגיבור הפלסטינאי. אבל שוב בניגוד לכל אומה ערבית אחרת לא ידוע לי על תיאור פלסטינאי בדיוני או הגותי או מסאי כלשהו של העתיד שאינו קשור לתוכניות לחיסולה של מדינת ישראל ותו לא . אולי יש אבל לי לא ידוע על אחד כזה. ואם אין כאלה כלל אז צר לי לאמר זה אינו עומד לזכותם של האינטלקטואלים הפלסטינאים כלל וכלל . עוד קצת על מד"ב בארצות ערביות יש בתגובות כאן : |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כתבה מעניינת מאוד בנושא המדע הבדיוני בערבית שהיא ככל הנראה המקיפה והמפורטת ביותר הקיימת בנושא הופיעה בגיליון האחרון מספר 21 של מגזין האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטסיה "המימד העשירי". זהו מאמרו של ראובן שניר "צמיחת המדע הבדיוני בספרותה ערבית " שהופיע במקור בשנת 2000 בכתב עת גרמני על האיסלאם ותורגם לעברית בידי רמי שלהבת . שניר מציין שיש שפע של יצירה לא קנוניות בערבית ובהם ז'אנר המד"ב , וגם הסופר הערבי המפורסם מכולם נגיב מחפוז ניסה את כוחו בכתיבת סיפורי בלשים בצעירותו. אבל שלא במפתיע יצירות לא קנוניות זוכות בערבית ( כמו בעברית ) להתעלמות מהממסד האקדמאי ,וזוהי גם אחת הסיבות מדוע אין שומעים עליהם כלל בספרים על הספרות והתרבות הערבית . הוא מציין שהידע האקדמאי בנושא מסתכם במספר קטן של מחקרים שכתבו חוקרים שוליים יחחסית והראשון שבהם הופיע רק ב-1980 של הסופר יוסף אל שרוני. . הערה חשובה היא שיש כותבים איסלאמיים ( דהיינו מהזרם האיסלאמי הקיצוני) שכותבים מדע בדיוני במטרה להפיץ את רעיונות האיסלאם ואת חזון האוטופיה של משטרים איסלמיים ברוח האיסלאם הקדמון. בין אלה בולט מוצטפה מחמוד שנחשב לאבי המדע הבדיוני הערבי ופירסם שלושה ספרי מדע בדיוני בערבית בשנות השישים . הנ"ל נהפך מאז לאחד האידיאולוגים הראשיים של האיסלאם הקיצוני במצרים.עוד סופר בולט הוא נהאד שריף שהוא כמו רוב הסופרים המוזכרים הוא מצרי. מצרים היא מרכז המדע הבדיוני הערבי מכל הזרמים אם כי מוזכרים גם שמות של סופר סורי , לובי ותוניסאי . מאידך אין שום אישה שכותבת נכון לעכשיו מד"ב. אך סביר להניח שיש הרבה יותר כותבים שמידע עליהם לא היגיע לכותב. אין שום איזכור לסופר פלסטינאי כל שהו שעוסק במד"ב או באוטופיה או בחיזוי העתיד ואמיל חביבי ושני סופרי הילדים שהוזכרו למעלה נשארו למיטב ידיעתי הסופרים הפלסטינאים היחידים שעסקו בכך. המאמר של שניר הוא ארוך ומפורט ומי שמתעניין אני מציע שישיג את החוברת הרלבנטית של המימד העשירי . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין מה יקרה שננסה להפעיל את השיטה הזאת על העברית. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |