בתשובה לדורון הגלילי, 25/06/03 8:23
המממ 153609
באמת רציתי לשאול – אני נתקל בצורה "העורך דין" יותר ויותר מפי שדרני רדיו רהוטים. האם הזוועה הזו מקובלת כ"תקינה"?
המממ 153610
בהתחשב בעובדה שהבטוי ''העורך דין'' החליף את ''עורך הדין'' באופן קבוע גם בחדשות קול ישראל, שם הקריינים לא רק אמונים על שפה תקינה, אלא גם המהדורות עוברות הגהה לשונית, יש להניח כי הזוועה הזו היא ה''תקינה''.
המממ 153634
השלב הבא באבולוציה הזו יהיה צמצום הרווח המיותר, והמילה תהפוך ל"עורכדין" ;)
נדמה לי שבעברית, תופעה כזו של התכת שתי מילים לאחת, קיימת רק בקצוות - בלשון הדיבור מחד (בֵּצֵפֵר), ואצל משוררים (קדמשנתי) מאידך.
המממ 153639
תופעה כזו של התכת שתי מילים לאחת קיימות גם בעברית התקנית: דחפור (דחוף חפור), רמזור (רמז אור), וגם בהמצאתו של הבן שלי לחלונות ראווה: חלונויות (חלונות חנויות).
המממ 153642
נכון, וגם רכבל (רכבת כבל) ושמרטף (שומר טף).
יש בזה משהו. 153622
זה צורם לי, כמובן, אבל הרי הבעיה היא דלות השפה העברית. במקום להמציא מלה חדשה שתתאר Lawyer, צירפו "עורך" ל-"דין," וקיבלו "עורך דין." אז מה, לתת לשעטנז הזה את הכבוד הראוי לצירוף-סמיכות אמיתי?

זה כמו בגרמנית. שם, למשל, היו אומרים "עורכדין," ומסיימים את העניין. מלה חדשה, על ידי שרשור מלים ישנות.

?
יש בזה משהו. 153623
אני חושב שהשיטה האנגלית עדיפה. המלה Lawyer נובעת כמובן מהמלה Law, ובהתאמה, העוסק במקצוע זה צריך להקרא בעברית "חוקן".
יש בזה משהו. 153628
"האם אתה מעוניין בחוקן? אם אינך יכול לממן חוקן, המדינה תספק לך אחד."
יש בזה משהו. 154662
אם בעברית עסקינן, השימוש הזה באחד הוא אינגלישיזם מתועב. בעברית אומרים ''המדינה תספקו לך'', או ''תספק לך אותו'', או ''תספק לך חוקן'', או ''תספק לך כזה'', אם ממש חשים צורך לא לחזור על המושא ולא ליידע. או לעבור לסביל, כמובן (חוקן יסופק וגו').
יש בזה משהו. 154664
גם ''אינגלישיזם'' הוא אינגלישיזם מתועב. עדיף ''הלעזה'' ואפילו ''אינגלות''.
יש בזה משהו. 154666
כמובן, אבל יש חן ב''אינגלישיזם'', בזכות היותו מתיחס-לעצמו, כלומר ממחיש ומגלם את התופעה. בעיני זה מתאים ביותר.
וכאן ה"אחד" הזה נראה אפילו יותר גרוע: 154670
תגובה 154616
וכאן ה"אחד" הזה נראה אפילו יותר גרוע: 155031
מה לעשות, נכנסתי לשוונג של תרגום מילולי מאנגלית. קורה.

אנסה להמנע מלהקלע לאחד בעתיד.
יש בזה משהו. 155030
הליעוז הזה מכוון במקרה הנ''ל, שכן מדובר ממילא בסאטירה על נוהג הקראת הזכויות האמריקאי - אינני יודע האם קיים לו מקביל בישראל. מכאן שיש חן כלשהו בהשארת התרגום המילולי על כנו.
יש בזה משהו. 153629
אני חושב שעדיף משהו כגון ''דינאי.''
יש בזה משהו. 153641
כן, ולמשרד עוכרי דין יקראו ''בית דונות''.
יש בזה משהו. 153879
עוכרי דין זה יותר גרוע מעוכרי ישראל...
יש בזה משהו. 153632
מה רע ב-אדבוקאט?
יש בזה משהו. 153636
זה בטח עדיף על באריסטר (נשמע כמו מגיש משקאות) או סוליסיטר (למה הוא משדל? אני מקווה שלא לזנות).
יש בזה משהו. 153637
אאז''נ, יוסי בנאי ורבקה מיכאלי מסכימים.
זה תלוי אם יגישו רבע עוף או בורקס 153638
זה מאותו מערכון? 153643
ורבים של תפוח אדמה? 153624
אולי כמו תפודים נחדש עורכדים או אולי עורד, עורדים.
למעשה יש לנו חלופה מן המוכן: עוד, עודים כמו דוח דוחות.
ורבים של תפוח אדמה? 153644
המקור הידוע למונח "עורך דין" היא המשנה במסכת אבות "אל תעש עצמך כעורכי הדיינין". על פי המאמר המעניין הבא, ייתכן שזו התגלגלות שיבוש של "ארכי דיינין".

הצירוף "דוח" (הנקרא כמו "דוך") הוא דוחה ביותר.
דו"ח דוחה ? 153645
אז אתה עדיין אוכל תפוחי זהב ?
תפוח זהבים 153646
תפוח זהבים 153649
תפוז הוא חידוש נאה, דו''ח הוא חידוש סביר (ו''ו שרוקה ופתח גנובה), דו''חות עוד עובר איכשהו, דוח הוא כיעור נורא (ו''ו בחולם וחי''ת בשווא).
הרבה שאלות 153651
למה? אני לא מכיר מספיק דיקדוק כדי להתפלץ מהנואנסים האסתטים. תוכל להרחיב? זה לא כמו מוך? וחוץ מזה, האם החית באמת בשווא? ומה בדבר מו"מ?
הרבה שאלות 153653
כפי שציינת נכונה, ''מוך'' כותבים בכ''ף סופית, ולכן אין מניעה שתסתיים בשווא. אלא אם אתה תימני זקן, חי''ת שלפניה חולם אינה נחה.
מו''מ קוראים ''משא ומתן''.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים