![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
לי יש את הכרטיס מהמבצע האחרון, נתקלתי בדוכן בנחלת בניימין. לאף אחד מהמשפחה שלי אין והם גם לא מוכנים לדבר על זה. אין פתח לדיון והתירוצים שלהם מוזרים עד מאוד. לי נראה שמדובר ברכושנות ועוד משהו לא מוגדר. הכי מצחיק אותי כשאנשים שלחלוטין לא מאמינים בביאת המשיח מתקרבים פתע לאלוהיהם ודואגים לכלייה שתסתובב אצל מישהו אחר, מה שנקרא אלוהים גדול. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
את העניין עם המשיח אני מכיר כבר כמה שנים וזה עדיין נראה לי מטופש להפליא. נראה שבני האדם בראו להם אלוהים בצלמם ובדמותם: קטנוני ונקמני. אגב, פורמלית, גיליתי דרך התגובת בדיון שאומנם אני נושא עימי את צער השתיקה ואת נוף האלם ששרפנו אז מפחד 1, אך לא את כרטיס אדי המחודש. אני מקווה שזה הישן מבהיר היטב את כוונתי, במקרה הצורך. עוד משהו למקרה הצורך: בתחילת שירות המילואים שלי, ממנו אני כעת בחופשה, התרו והפצירו בנו לזכור להרשם (בשבצ"ק) לפני כל יציאה למשימה כדי לחסוך למשפחות את עונג הזיהוי של חלקינו הפזורים. סיפרו לנו מה קרה עם גדוד אחר, שלא הקפיד... פשוט מרנין. אני מקווה שישאר גם משהו לתרום... |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |