בתשובה למיץ פטל, 29/06/03 20:13
בתור משלמד הוראה 154315
לצערי, אני חושש ששכר דיפרנציאלי לא יועיל.
על מנת ששכר דיפרנציאלי יועיל, צריך שיהיה למי שקובע את הדיפרנציאציה אינטרס לתגמל את הטובים, ולא את המקורבים. לשם כך יש צורך במהפכה גדולה הרבה יותר, הכוללת פתיחת (ולמעשה ביטול) אזורי רישום, בסיס תיקצוב שונה לבתי הספר, ובסופו של דבר אולי נגיע להגדלת העוגה, אבל פרוסתם של החלשים (בעיקר כלכלית, או סוציו-אקונומית, לא אינטלקטואלית) תקטן (ודאי שיחסית, אבל גם אבסולוטית).
בתור משלמד הוראה 154325
מכיוון שידידה שלי הזכירה את זה בחצי מילה ולא הספקתי לשוחח איתה על כך - מה הקטע עם פתיחת אזורי רישום? לטענתה, זה יפעל באופן קשה נגד אוכלוסיות חלשות שתבודדנה בבתי ספר עניים (ומכאן - חלשים), בעוד האוכלוסיות החזקות יוכלו להמשיך לתחזק בתי ספר נוחים ומאובזרים על כתפי ההורים העשירים.
למה אתה חושב שפתיחת אזורי הרישום הוא מהלך טוב, ומדוע לדעתך ידידתי שוגה?
בתור משלמד הוראה 154330
בתור משלמד הוראה 154338
אגואיסטית, כאב לילדים במערכת החינוך, אני מעדיף את פתיחת אזורי הרישום, אבל לא זאת הנקודה. לדעתי ידידתך אינה שוגה (כתבתי: פרוסתם של החלשים תקטן), אלא ששכר דיפרנציאלי למורים ללא פתיחת אזורי רישום, קרי פתיחת בתי הספר לתחרות על ליבם (וכיסם) של הלקוחות (= תלמידים והורים), יגרום לכך שלקובעי הדיפרנציאציה (= מנהלי בתי הספר) לא יהיה אינטרס לתגמל דווקא את המורים ההופכים את הלקוחות למרוצים, שכן נתון זה של מדד שביעות הרצון ישאר בלתי רלוונטי, אלא את המורים ההופכים את המתגמלים למרוצים, כלומר מלחכי פינכה ושאר מקורבים.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים