בתשובה לגלעד ברזילי, 30/06/03 9:36
 |
|
 |
||
|
||||
 |
תנאי עקרוני אחד שצריך להציב – אין מגבלות על הזכרון. כלומר, חיי נצח בהם אינך מסוגל לזכור דבר כמעט ממה שקרה לפני 400 שנה לא שווים הרבה. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עם חיי המין בחיי הנצח? והבריאות באופן כללי? מה שווים החים כשאתה מרותק למיטה (למרות שבמצבי הנוכחי הייתי מסכים לישון קצת יותר...) דווקא מוגבלות הזיכרון היא ברכה בחיים כאלה - אם אתה תזכור הכל - תתעייף מחיים אלה מהר, כי יגמרו החוויות החדשות המעניינות. אתה גם לא צריך לסחוב איתך מטען של קורס שלמדת לפני 400 שנה. ברוב המכריע של המקרים הוא כבר לא רלוונטי לימינו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עניין הגוף הוא בכלל שאלה מעניינת אחרת – האם אלו חיי נצח בשל אפס בעיות בריאות, אבל עדיין ניתן להדרס למוות כשחוצים את הכביש (באור ירוק במעבר חציה בצומת מרומזר)? אם כן, הרי שיהיו אלו חיים מנוונים ביותר, כשבן-האלמוות מפחד להוציא את אפו מפתח ביתו. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |