שבחים, מקרנה ומורי קנטה 1547
רשימה נפלאה, אחת הטובות בעיני בתולדותיו הקצרות של האייל. כל משפט מלמיליאן.

הערונת: אני מבין שהכותב נטפל לד"ר אלבן רק בגלל שהפרומו של גל"צ נטפל אליו. אבל אם בענייני קאמפ או זבל משובח עסקינן, הרי, וסליחה על הנדושות, המקרנה לוקח את Sing Halelluja בהליכה. תמצית מזוקקת וטהורה של זבל ממכר, כולל אפילו השפה והמבטא, לעומת ד"ר אלבן שמתפזר לכל הכיוונים.

ואם אנו מדברים בענניני קאמפ: (אנא הפסיקו לקרוא, אני נכנס עכשיו לאזוטריקה קשה): אני פשוט חייב למחות על עוול ישן, בהחלט נשכח, אבל כבר יותר מעשור מעיק על מצפוני. במצעד שנות השמונים המיתולוגי של גל"צ, זה שהוזכר ברשימה א' בסדרה זו, נבחרה כמובן רשימת השירים הגרועים של העשור ההוא. במקום השלישי (נדמה לי) המכובד, בין Modern Talking ל"סוזאנה", ניצב לו "יקה יקה" של מורי קנטה מסנגל (נדמה לי). ובכן, לא. "יקה יקה" לא שייך לשם. הוא שיר משובח, וברצינות. נכון, זה רק דיסקו, ולא משהו אפריקאי אותנטי כמו שרבים היו אולי רוצים. אבל זה שיר מורכב פי מאות מכל שיר דיסקו מערבי, ובעצם, כנראה גם יותר מכל שיר פופ/רוק אי פעם שנהיה להיט ענק, חוץ, אולי, מהביטלס. לא את כל שירי הדיסקו אי פעם אני מכיר, אבל ברור שלשום מוזיקאי מערבי אין הכישורים של מורי קנטה. לצערי גם לי אין הכישורים אפילו לנתח אותו (כמו שעשו כאן לשיר אחר עידו וצחי ברזיק), אבל ברור שקורים שם דברים מדהימים: המקצב משתנה ללא הרף, המלדויה מתפתחת בכיוונים שמוזיקאי פופ מערביים לא חולמים עליהם, ואפילו העיבוד מסחרר (חילופי תפקיד השירה בין הסולן לקולות הנשים בשיא השיר, להישפך).
מה קרה שם? נראה שבאותו קיץ (86?), ללא שום סיבה נראית לעין, השיר התחבב על מאזיניה הבזויים של רשת ג', מה שמייד שם אותו באותה קטגוריה עם שאר השלאגרים של אותה תחנה באותו קיץ: מודרן טוקינג וסוזאנה. אבל לא. הוא בסקאלה אחרת לגמרי.

זהו. עכשיו קל לי יותר על הלב. סליחה.
שבחים, מקרנה ומורי קנטה 1584
למעשה, הסיבה שהשיר "יקה יקה" נתפס בציבור מאזיני גל"צ כיותר קוריוז מאשר שיר, היא מכיוון שהוא סומן ככזה ע"י - כן כן - ארז טל ואברי גלעד בתוכניתם "מה יש". בתוכנית זו נהגו לבחור מדי מספר שבועות שיר ביזארי במיוחד ולהשמיעו כמעט מדי יום ביומו (מנהג שזכה לחיקויים בתוכניות רבות נוספות, כמו למשל אצל רון לוונטל ואצל טל ברמן). לשיר שקיבל את השמעותיו הראשונות במסגרת "מה יש" היו מעט מאד סיכויים לנתץ את תדמית הקוריוז שנקשרה אליו באופן כמעט פבלובי ע"י מאזיני התוכנית, ואך טבעי הוא שהשיר ימצא את עצמו בסופו של העשור אי שם בין מודרן טוקינג לסוזאנה.

ואגב, השיר שזכה באותו מצעד, אם אינני טועה, היה "החומה" של פינק פלויד שיצא בכלל בשנת 1979 ואך בטעות (?) שורבב לרשימת המועמדים. בזמנו ראיתי בזה מעין אמירה של קהל המאזינים שלדעתם לא היה בשנות השמונים אף שיר הראוי למקום הראשון, אמירה שאני באופן אישי חולק עליה לחלוטין.

אסף

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים