בתשובה לאביב י., 02/07/03 0:09
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהתנתק לחלוטין ממה שאמרתי לשבי, יש לי באמת מצבים שאני סבור שגופי ואני הם ישויות נפרדות: אני רוצה לישון והוא מחליט ששנתו נודדת; אני רוצה לבלות והוא פתאום מתעייף ו... you get the picture. ולך, פילוסוף יקר שלי, שיודע כמוני שאין נשמה, אני רק רוצה להגיד שכולי תקווה ששנינו טועים. העולם (הבא) נשמע לי כמשהו מרתק למדי (אפילו אם מדובר בלהיצלות ביחד עם ארז לנדוור בגהינום, ולהמשיך להתווכח מי נשרף יותר - אני בגלל דעותי או הוא בגלל דיעותיו). |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
אני מבין את מה שאתה אומר וסביר שהרוב המוחלט יהיה שותף להרגשתך זו, אבל אני ממש לא מזדהה. אף פעם לא הרגשתי שאני וגופי נפרדים זה מזה. אני רוצה לישון ושנתי נודדת;אני רוצה לבלות אבל אני עייף ו... גם אתה מקבל את התמונה. כולי תקווה שאני לא טועה בעניין זה. בכל המיתוסים והדתות עליהם קראתי, העולם הבא נשמע תמיד כמו קריקטורה חיוורת של העולם הזה. לאכול לוויתן עם עוד כמה מתרוממים על איזה ענן פריפרילי או להיות אורח כבוד במסיבת המנגל הנצחית של לוציפר, לא נשמע לי כמו משהו מרתק במיוחד. אם בכל זאת אני טועה ויש "עולם הבא", אני מקווה שגם החבר'ה של הגילגול נשמות צודקים. אני חוזר עם הרכבת הראשונה. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |