בתשובה לסטרייט, 06/07/03 7:41
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אם זה המצב, הויכוח בינינו חורג הרבה מעבר לשאלת ההומוסקסואליות. מבחינתי, הולדת ילדים היא עניין וולונטרי לחלוטין, ולא עלה על דעתי בחלומותיי הכי פרועים שאפשר לבוא חשבון עם אנשים על שהם לא רוצים/ות ילדים כי זה לא מתאים לצורה שבה הם רוצים/ות לחיות את חייהם. |  |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
תיארתי לעצמי שזה המצב, ואת כאן, למעשה, רק מוכיחה בגופך את טענתי: מצעדי הגאווה, על כל מה שהם מייצגים, והתומכים בהם, מהווים פגיעה בתא המשפחתי ובכושר הילודה. כל הכבוד הדר! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא יודעת אם מגיע לי ''כל הכבוד''. בכל אופן, אני לא רואה ב''תא המשפחתי'' וב''כושר הילודה'' ערכים מקודשים, ולא רואה פסול בפגיעה בהם. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בסך הכל פועל | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רגע, בעצם צריך לדייק יותר. השאלה למה הכוונה ב"תא משפחתי". אני חושבת שה"תא המשפחתי" - ובזה כוונתי ל כ ל תא משפחתי - דו מיני, חד מיני, מה שלא יהיה - מספק תמיכה ושמחה לאנשים מסויימים. אני חושבת שלכל אדם יש חופש בחירה להיכנס לתא משפחתי, ואם זה מה שמשמח אותו, מגיעים לו תמיכה ועידוד. מי שלא חפץ להיקשר במערכות יחסים מסוג מסויים, או במערכות יחסים בכלל, גם זה בסדר גמור, וגם לו מגיעים תמיכה ועידוד. במה בדיוק מתבטאת "הגנה על התא המשפחתי"? - נראה לי הגיוני שלגבי המשפחות שאנשים מחליטים להקים, מבחירתם (שוב - מדובר במשפחות מכל סוג שהוא), החוק יתחשב בהם. למשל, הכלל לפיו אשה אינה חייבת להעיד נגד בעלה, ולהיפך, במשפט פלילי, נראה לי הגיוני, ונראה לי שראוי להרחיב סייג זה לחובה לעדות גם לבני זוג ידועים בציבור, בני מינים שונים או בני אותו מין - בשל הרציונל ששמירה על אהבה, אמון והרמוניה במשק בית חשובים לפעמים יותר מהרשעה. אבל הגנה רק על תאים משפחתיים מסויימים נראית לי סלקטיבית וחסרה. אשר ל"כושר הילודה", ילדים הם שמחה וברכה - לחלק מאתנו. כשהמדובר בנטילת אחריות כה כבדה לחייו של אדם אחר, לא הייתי מסתכנת ונכנסת למערכת של social engineering. נראה לי הכי בטוח, ונכון, והוגן, לא לדרוש ילדים מאנשים שאינם רוצים בהם בכל ליבם. אגב, שאלה לסטרייט: האם אתה גם מתנגד להפלות? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני איתך כמעט לאורך כל הדרך. *כל* מי שרוצה להקים משפחה - מוזמן. אנחנו מאוד חלוקים לגבי מי שלא חפץ להקים משפחה, ואני לא מדבר על לא יכול, אלא על לא רוצה. אנחנו במאה ה - 21, החופש המיני כבר נחגג לפני כ - 40 שנה, וגם החוקים נחקקו בהתאם, והיום מתחילים לחשוב על זה מחדש בכמה מדינות בהיבט של הרס ערך המשפחה ובעקבותיו כשל חברתי חמור. את מוזמנת לבחון את המקרים הקיצוניים של קליפורניה ושבדיה. אני יודע, זה קשה לבוא עם עמדה "חשוכה" מול האופטימיות והחופש המובטחים לכל צעיר בחברתנו, שרוצה להתחתן (אם בכלל) רק בגיל 35-40, אחרי שראה עולם ומיצה את כל התנוחות האפשריות, וגם אז להביא בן זקונים יחיד עם כלב. אני טוען (שוב, בלי מספרים, ועם כל האביבים הסליחה), שזהו מתכון לקריסה חברתית, לניוון, ולפגיעה בערכי יסוד נוספים הנובעים מהתא המשפחתי: שיתוף, לכידות חברתית, עזרה לזולת. את חושבת אחרת. זכותך, אבל אני מקווה שתפגשי בהזדמנות שתגרום לך לשנות את דעתך. ולחלק האחרון של תגובתך - את שואלת, המערכת עונה: לא אני לא מתנגד להפלות. אם אישה הגיעה להחלטה להפיל, מכל סיבה שהיא, כנראה שזה מוצדק. באמת, שמתי לב שאני כל הזמן נשאל שאלות כאילו אני איזה נוצרי משיחי שברח מווייקו שניה לפני שדייויד כורש שרף את הבית. עודף הליברליות כאן גורמת לחבר'ה לחשוד באחד עם ערכים מסורתיים כאילו צץ מהמאה ה-17. אז אולי אני אתחיל לשאול בחזרה, הדר: האם את דוגלת בשימוש בסמים? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בתור מי שחיה ב"מקרה הקיצוני" של קליפורניה, ודי מרוצה מזה, ברור שאנחנו באים ממקומות אידיאולוגיים מאוד שונים... אני מאמינה שאדם יכול להגשים את עצמו ולהרבות טוב בעולם בהרבה דרכים. אחת מהן היא להביא לעולם ילדים ולחנכם להיות אנשים טובים ושמחים. דרך אחרת יכולה להיות לתרום לחברה דרך עבודה, התנדבות, קשר עם משפחה (גם הורים של אדם מבוגר הם משפחה) וחברים. אני לא מייחסת לדרכים האלה ערך פחות. אפשר להגשים ערכים כמו שיתוף, לכידות חברתית ועזרה לזולת, שעל חשיבותם אנחנו לא חלוקים, גם בדרכים אחרות. לגבי הסמים (מה עניין שמיטה להר סיני? מילא) - זו שאלה מורכבת ואני יכולה לדבר על זה שעות (מסוכן לשאול דוקטורנטים לקרימינולוגיה שאלות כאלה!). באופן אישי, אני לא משתמשת בסמים, לא מעשנת סיגריות, לא שותה, אוכלת בריא ומתעמלת, כי גופי, תבונתי ונפשי מאוד חשובים לי (וגם סביב זה יש לי נאומים שלמים...). מבחינה עקרונית, יש להבחין בין סמים קלים לקשים, מבחינת הנזק החברתי והגופני שהם גורמים, יש להבחין בין שימוש עצמי וסחר, יש להבחין בין הסם עצמו ובין עבירות שנלוות לחוסר הלגיטימיות של סמים. קשה לי "לדגול" בשום דבר, כי יש לי יותר מדי מידע על הנושא והמון שיקולים מסובכים: מחד, זכותו של אדם לעשות כרצונו, ומאידך - האחריות החברתית לבריאותם של חבריה. היות ששיקול הבריאות, עד כמה שאני מבינה ממחקרים, לא כל כך רלוונטי למריחואנה ונגזרות אחרות של קנביס, אין לי בעיה עם לגליזציה של השימוש בו. זה גם ישחרר את מערכת המשפט מעיסוק בנושאים טפלים ומיותרים ויסיר אות קלון מאנשים שאינם ראויים לו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שוב סייעת לי קצת, בתשובתך המלומדת בנושא הסמים. אתייחס לפיסקה:"מחד, זכותו של אדם לעשות כרצונו, ומאידך - האחריות החברתית לבריאותם של חבריה". את בוודאי יודעת מה ההמשך מבחינתי: אני אוהב את החברה שלנו, אבל חושש מהסחף המתירני מידי בחופש הבחירה לפגוע בחיוניותה ובלכידותה. אני מקבל את זה שאדם יכול לתרום בדרכים רבות, אבל אם הרבה אנשים יבחרו רק בדרכים שאינן כוללות הקמת משפחה, וחוששני שרבים מאלו שלא רוצים במשפחה אף לא יבחרו בדרכים המסייעות לחברה, תאבד החברה את עמודי התווך עליהם שנינו מסכימים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם מי שמוליד ילדים ממלא בכך את "חובתו לחברה" וזכותו כעת להימנע מלתרום לה בדרכים אחרות (עבודה, התנדבות,חינוך הילדים שהוליד בדרך של עזרה לזולת וכו'?) יותר מזה, לפי דעתי נזק רב יותר נגרם בחברות שבהם בורות וערכים מיושנים גורמים לאנשים להוליד הרבה יותר ממה שהם וסביבתם מסוגלים לכלכל. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מנסה, כמו אחרים, דרך סדרת שאלות "תמימות" להאיר את עמדותי באור מגוחך. אם היית קורא את כל תגובותי, לא היה מקום למשל לפיסקה השניה שכתבת, מאחר וכבר הסברתי שאני סבור שמשפחה גדולה מידי היא גם תופעה פסולה. ככלל אצבע סימנתי יעד של 2-4 ילדים למשפחה, במטרה לשמר *איכות* יהודית. ראה תגובה 156312. לחלק הראשון: מובן שלא, להיפך! מאחורי עמדתי ניצב הרעיון שדווקא מולידי הילדים וילדיהם ידאגו יותר לחברה, כי להם אינטרס חזק יותר לחיזוקה (למען עתידו של הדור הבא) מאשר האנשים שכל כך מרוכזים בעצמם, ובמקום להוסיף ללכידות החברתית, מחלישים אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם אתה מאמין כי הפעולה של הולדת ילדים: 1. מעידה על אופיו המוסרי של האדם ורצונו בחיזוק החברה בה הוטא חי? 2. מובילה בהכרח את האדם לחיזוק אופיו המוסרי ותרומתו לחברה? נראה כי טענותייך מתבססות על אחת מהנחות אלו, או שתיהן. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1. מה פתאום? 2. בתגובתי הקודמת הבעתי בדיוק חלק מטענה זו, אבל בפירוש לא את כולה. גם אדם לא מוסרי יכול להוליד ילדים. טענתי היא 2': הולדת ילדים בכמות סבירה למשאביו של *אדם מוסרי* (2-4 כאלה) מובילה בהכרח לחיזוק החברה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מדבר באופן ספציפי על האדם: בתגובתך הקודמת נראה היה כאילו אתה טוען שאדם המוליד ילדים יפעל לטובת החברה גם בדרכים אחרות (ואפילו הבאת נימוק לכך). שאלתי היא, ברמה האיניבידואלית, האם זהו כלל תמידי והכרחי (כך שאם אדם לא מוסרי יביא ילדים, הרי שמוסריותו תגדל קמעא), ואם לאו, מדוע אתה מסתמך עליו? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני לא מסתמך על הכללים שאתה בנית בשבילי, ואולי בגלל השעה מפסיק להבין מה אתה רוצה ממני. אקט של הולדת ילדים לא חייב להפוך אדם לא מוסרי למוסרי (אפילו בקצת). הוא יכול מייד אח''כ להרוג אותם או לנטוש אותם. מלכתחילה דיברתי בתגובותי השונות על הולדת ילדים בקרב השכבות בעלות מעמד סוציו-אקונומי מעל הממוצע, שם האיכות (שקודי המוסר מובנים בתוכה) שוכנת יותר חזק. איכשהו גם את זה פיספסת. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נעזוב רגע את ההתנשאות שלך, המנסה לומר שמוסריות באה יחד עם עושר. עדיין לא ברור לי איך הולדת ילדים תורמת למוסריות המדינה, שזה היה פלוס מינוס הנושא. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
שלא לדבר על הנזק העיקרי שנגרם מכך שאנשים בורים בעלי ערכים מיושנים מולידים: השיכפול של דעותיהם העוברות במאסות לדורות הבאים, אם לא בגנים אז בחינוך. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |