בתשובה לLior, 27/06/03 3:55
 |
|
 |
||
|
||||
 |
טוב, כל יום לומדים משהו חדש. לא היו לי יומרות להיות מורה ליידיש. אמרת "לדעתי, גם מקבלי ההחלטות שלנו אינם מבצעים (למזלנו) את ההפרדה הזו. הם עסוקים מדי בתכל'ס, כדי לתת לך את הזכות להיות אחד האנשים המוסריים ביותר במזרח התיכון". ואותו דבר תקף גם לגבי מקבלי ההחלטות בחמאס, גם הם לא מבצעים את ההפרדה הזו (למזלנו?). גם הם עסוקים מדי בטכל'ס. גם החיסולים פוגעים באנשים שאינם ממלאים פונקציה צבאית או מדינית, ללא הבחנה, האם גם הם צורת רצח המונית מתועבת (ולא מוסרית)? קצת עקביות, זה כל מה שאני מבקש. בכלל, ממתי אתה מכניס שיקולי מוסר לעוסקים בטכל'ס? חשבתי שאסור להכניס כאלה שיקולים, למזלנו? ורגע, עכשיו, גם העוסקים בטכל'ס לא כל כך "למזלנו", וגם אותם צריך להגביל מוסרית, תחליט מה דעתך, ואז נוכל להמשיך. אין כאן התקפה מילולית, ובטח לא מרושעת. יש כאן נסיון, לא מוצלח, לנסות לגרום לך להתמודד עם חוסר העקביות של דעותיך. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
נזכרת בויכוח פתאום אחרי שבועיים? משהו בער עצמות? בכל זאת, אנסה לפתור לך את "חוסר העקביות": הקונפליקט הוא בהתקפות שלך: בדבריך אתה מכוון אלי, ולא אל מעצבי המדיניות: "עולמו של ליאור". אני מחשיב עצמי כאדם מוסרי, ששופט עפ"י ערכי מוסר פעולות של רצח בפיגוע או הריגה תוך כדי חיסול. אני מבצע הפרדה מלאה בין עצמי כאדם, לאופן בו אני מנסה להבין את הפוליטיקאים וכל יתר מעצבי המדיניות: הם, לדעתי, אינם מכניסים את המוסר למערכת השקלולים שלהם. אם היו עושים זאת, לעולם לא היו יכולים להחליט על המבצע הצבאי הקטן ביותר, כי הוא בוודאי "אינו מוסרי" (אפילו פריצה לביתו של מבוקש באישון לילה). לדעתי, מעצבי המדיניות חייבים להניח את השיקולים המוסריים בצד, בבואם להחליט לגבי פעולות רבות מאוד, אם הם רוצים לקדם מהלך כזה או אחר. האם הצלחתי להסביר? (זאת נבדוק, כנראה, עפ"י קוהרנטיות ההתקפה "הלא מרושעת" הבאה שלך, אנונימית או לא). |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
"נזכרת בויכוח פתאום אחרי שבועיים? משהו בער בעצמות?" להזכירך, לא כולנו יושבים מול האינטרנט כל היום. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
באשר לחלק הראשון התגובתך, במהלך התקופה האחרונה עשיתי מעשה שלדעתך נחשב גם לחטא מוסרי, וגם למזל גדול, כל זה מבלי שתרגיש בסתירה עצמית, ומבלי שתהיה לך שום בעיה לתקוף אותי על כך. מצטער, בפעם הבאה שאקבל מעטפה חומה או ירוקה, אנסה לזכור אותך. באשר לחלק השני, איש באמונתו יחיה. אבל אתה חייב להפנים שכשאני מדבר על מדינה מוסרית, אני לא מדבר על מדינה שחיה לפי עקרונות המוסר כמו שאתה מבין אותם, אלא על מדינה שחיה לפי עקרונות המוסר כפי שאני מבין. ולכן, לפני שאתה אומר דברים מטופשים כמו ''למזלנו..'' או ''האדם המוסרי האחרון...'' ולפני שאתה מאיים עלי בטבח המוני, עליך לנסות ולהבין את אותם עקרונות מוסר, ולנסות ולנמק למה אתה חושב שעקרונות המוסר שלי, להבדיל מאלה שלך, יובילו לטבח המוני, כל זה בניגוד להיסטוריה האנושית המוכרת. ובאשר לחלק השלישי, לא זכורה לי התקפה מרושעת מהצד שלי, אם היתה כזאת, אני מתנצל בכנות, לא התכוונתי להיות מרושע, רק להסביר את עמדתי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעניין שלאחר הפוגה כל כך ארוכה אתה חוזר על דבריך תוך כדי התעלמות נוספת מדברי. אבל מאחר וזה לא הדבר היחיד ממנו אתה מתעלם, אני יודע שזה לא אישי. כמו שאמרתי מלכתחילה: אנחנו מגיעים ממישורים שונים לגמרי של ניתוח פוליטיקאים, וחילופי התגובות בינינו נראים יותר כמו דו שיח חרשים, אז נפסיק כאן, ברשותך. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |