בתשובה לרון בן-יעקב, 08/07/03 19:11
 |
|
 |
||
|
||||
 |
להיט דו-שורתי ענק (בעברית) מהניינטיז. בשורה הראשונה מביע המשורר התעניינות עמוקה בחיי אהובתו. בשורה האחרת, הוא משתף אותה במצוקותיו. מהו שם האהובה? בסגנון עדות האינסטנט, רמזים יתפרסמו מדי יום. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
(הו, איזה כיף, עורך הטריוויה יכול להשתתף במשחק) רגע, אני עוצם עיניים... מתרכז... אני רואה את המילה ''מזכרת'', בעקרון... |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לירדן ולעלמה העפרונית על הפיצוח הזריז. בצ'יה בצ'יה מה הענינים? בצ'יה בצ'יה אני על הפנים! שירו המופלא של הזמר שמעון דן (אנא תקנו אותי במידת הצורך) עם ה"מיקש" המונומנטלי והמסרים האפלים בהשמעה ברברס. הזמר דמה באופן מדהים לאברי גלעד, זה שאפילו אשתו לא הצליחה להבדיל בינו לבין צחי נוי. (העלמה העפרונית: בשל גילך הצעיר, אני מוכן לגלות הבנה, אבל במקומך לא הייתי מנפנף בזה...) שבת שלום |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הפיצוח לא היה שלי, אלא של אייל אחר שנבצר ממנו להגיב, ושלח אותי על מנת לקבל את הקרדיט. אבל, סליחה, איך אתה משווה את שמעון דן (כבודו במקומו מונח) לילד הפלא שזכה בשלושת(!) המקומות הראשונים בפסטיבל המים? _______ העלמה עפרונית, תנופף כמה שמתחשק לה. בעיקר לאור מצבו הנפשי של העדר בשבוע האחרון. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
רק שאני, *במקומך*, לא הייתי עושה זאת. איך את משווה שירה בשלה, עמוקה ומורכבת, לגימיק ג'ינגלי רדוד ופופוליסטי? ואיך בכלל הרשו לך להיות ערה בשעות ההן? (18:30 אאל"ט) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך אתה משווה זמר-חצי-ערס לילד עם כובע גרב מפונפן ונמשים? מלחמת המפרץ, לא? הייתי בת 8. נורא גדולה. ________ העלמה עפרונית, עושה הרבה דברים שאחרים במקומה לא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הגזעני? מתי את מוציאה גם את השד העדתי? (המקשה מגלה התענינות מאופקת) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
נקודת המוצא על פיה ערסים יש רק בגזע אחד - היא שלך, ושלך בלבד. ערסים זה אופי. לא גזע ולא עדה. _________ העלמה עפרונית, עונה ברצינות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מילא הילד, אבל מה עם האמרגן? "זו לא הונאת הציבור. אני דיברתי עם הציבור, והציבור אמר לי שהוא יגיע. זו הונאת האמרגן!" | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
איך זה שלא מוכרים פרקים של "העולם" בוידאו או DVD? אני מעריך שאני ועוד הרבה אחרים היינו שמחים לקנות קופסת DVD עם כל הפרקים. בינתיים מה שנותר הוא לסמוך על הזיכרון ההולך ונחלש... אני בטוח שיש אי שם מישהו שהקליט את כל הפרקים ויום אחד אני גם אמצא אותו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
חוץ מזה, אני לא רוצה לקט. אני רוצה הכל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
___________ העלמה עפרונית, הפעם רק שליחה, מעדיפה את להיט הענק של הילד רובי. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יש תור, קח מספר. באמת, אין סבלנות? רמז לשיפ שיפ - ימין ושמאל, רק |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוג יקים, לא חשוב מאיזו עדה, עדויים במיטב מחלצותיהם, נכנסים למעלית בבנין האופרה. שניה לפני שדלת המעלית נסגרת, נדחק פנימה פועל במה כחול צוארון. איך שהמעלית מתחילה לעלות, משחרר הלה נפיחה קולנית. "חוצפן!" מוכיחו היקה בזעם, "איך אתה מעז להפ*יץ ככה לפני אשתי??" "סליחה", מגמגם הפועל, "לא ידעתי שזה התור שלה". קצת נחת לירדן, זו לא הצדקה? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עשרים ומשהו שנה אחרי, יותר מקצת נחת. אני מוסיף את הבדיחה הזו לאוסף שלי של בדיחות שלא עובדות בכל השפות - כי יש בהן משחק מילים - אבל שעובדות ביותר משפה אחת, כי משחק המילים מבוסס על תופעה לשונית כללית. הבדיחה הזו, לפי הבנתי, עובדת בעברית ובאנגלית ארכאית, ובוודאי בלא מעט שפות אחרות, אך לא באנגלית מודרנית, ובוודאי בלא מעט שפות אחרות. עד עכשיו היו לי שתיים: 1. בתערוכת צילומים בברית המועצות עוצר המדריך את הקבוצה לפני תצלום שכותרתו "לנין בפריז". בתמונה רואים אוהל בשדה וממנו מבצבצים שני זוגות רגליים. המדריך מסביר שהרגליים שייכות לנדייז'דה קרופסקיה, אשתו של לנין, ולפליקס דזרז'ינסקי, מייסד המשטרה החשאית. שואל אחד המבקרים "אז איפה לנין?" עונה המדריך, "לנין בפריז". (עובד בעברית וברוסית, לא עובד בשפות גרמניות ולטיניות (בפרט אנגלית), שמחייבות פועל.) 2. (באדיבות "גלגולי לשון" של גיא דויטשר) פידל קסטרו מבקר אצל ברז'נייב במוסקבה. הם נוסעים במכונית שרד מהודרת, וברז'נייב מסביר לקסטרו שהמכונית יוצרה בידי ידידינו הטובים, הצ'כוסלובקים. הם מגיעים למסעדה, וקסטרו מתפעל מהנברשות המפוארות. "מתנה מידידינו הטובים, הצ'כוסלובקים", מסביר ברז'נייב. לשולחן מוגשת בירה. גם היא, אומר ברז'נייב, באדיבות ידידינו המצויינים הצ'כוסלובקים. אומר קסטרו: They must be really good friends, the Czechoslovakians. כן, עונה ברז'נייב, they must. (אפשר לחשוב שזה צירוף מקרים מיוחד לאנגלית, אבל דויטשר מדגים כאן גלגול שלדבריו קרה באופן שיטתי בשפות, מחובה חברתית/מוסרית להסתברות. אכן, אני די בטוח שזה עובד בגרמנית, וגם בעברית אפשר היה לאלץ את זה עם "בהכרח", אבל זה כמובן היה צולע.) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |