בתשובה לדב אנשלוביץ, 11/07/03 9:23
תמיהה 156969
תגובה מרתקת. התמיהה שלי היא בנוגע לפסקה האחרונה: נדמה לי שבניגוד להצעתך, איומים מצד ישראל ("שנשקול לחזור ולתפוס שוב את השטחים", "שנחזור לסיכולים הממוקדים") הוכחו כבלתי יעילים בעליל בשלוש השנים האחרונות. ולא רק שהאיומים הם בלתי יעילים, אלא אף הוצאתם לפועל לא גרמה לאף ארגון טרור ליזום הפסקת אש.
רק רגע... (דוב שים לב!) 156977
נגה,

גם אני מודה לדוב על תגובתו. אך שאלתך ניראית לי כהזמנה לדיון פוליטי-מדיני ארוך שאינו שייך לדיון הזה, הנערך במדור "תקשורת". על כן אודה לך דוב (וגם לארז לנדוור, מצידה השני של המפה הפוליטית, שפתח דיון דומה), אם תעבירו את הדיון בנושאים אלה לאחד מהמקומות הרבים באייל שכבר דנים בזה, דיון 1525, למשל.

בתודה מראש,
שמעון
תמיהה 157037
תודה על המחמאה. ראיתי את בקשתו של שמעון, ובכל זאת אענה כאן (המקום אליו שולח אותי שמעון אינו יותר מתאים, אך אם המשיבים יבחרו מקום אחר להשיב אשמח ללכת להשיב שם). אני חושב שדווקא על שאלה זו ניסיתי לענות בתגובתי. אמרתי שלדעתי הפסקת האש הנוכחית היא בדיוק תוצאה של הלחץ הצבאי שהחל ממבצע חומת מגן, עבר לגמגום מסויים ואחר כך והתחדש עם הכניסה הקבועה לערים הפלשתיניות. אני חושב שהאיום המפורש לפגוע בראשי הטרור "המדיניים" היה הקש ששבר את גב הגמל. כלומר לא שלוש שנים אלא בערך שנה נטו. ייתכן ששנה זה הרבה זמן אבל גם הבעיה הייתה קשה, וגם דרך הפעולה הייתה יותר רכה מהאופן שעליו אני הייתי ממליץ. לכן אפשר להגיד שהפסקת האש הזאת היא גם יוזמה של אירגוני הטרור. הרי תמימות היא לומר שפנו אליהם והם ברוב אדיבותם הסכימו . . .
אני רוצה עוד לחדד את הנקודה. במפת הדרכים עניין המלחמה בטרור הוא החלק שמשרת את הצד שלנו ובו אנחנו מעוניינים. איך אנו יכולים לקדם את העניין הזה ולהעלותו על סדר היום ? אנחנו מזכירים שוב ושוב את הדבר הזה וגם ארצות הברית חוזרת על כך שוב ושוב עד היום. אך בכל זאת כולנו יודעים שמלחמה בין אבו מאזן והחמס לא תהיה. הסיבה היא שכאשר רק מדברים על כך ולא עושים שום דבר מעבר לכך נוצר על פני השטח הרושם שהדבר לא חשוב כל כך, ועוברים הלאה לדברים "החשובים". אש"ף הצליח להעלות את עניין הפלשתינים על סדר היום כשביצע למשל את רצח הספורטאים במינכן. כך הוא "הראה" לעולם שהעניין הזה חשוב. היום העלו הפלשתינים את עניין שחרור האסירים שלא נמצא כלל במפת הדרכים, הם מאיימים כל הזמן שהעניין הזה עומד לטרפד את כל העסק, וגם שחררו פיגוע בודד להדגמה. ללא שני האלמנטים הנוספים הם לא היו מצליחים כל כך בהסברתם. רק כך העולם מבין שזה חשוב ועלול לשבש את התכניות הנפלאות והשבירות . . .
אם עניין המלחמה בטרור באמת חשוב לנו אנחנו צריכים לפעול בטכניקות דומות: לומר שאם זה לא יתחיל אנו נפוצץ את הפסקת האש. הם עצבנים ? למה שגם אנחנו לא נהיה עצבנים ? העצבנות לפעמים פועלת לטובת האינטרס של העצבני. (מכירה את המערכון על אדון כסח מהגשש שהבת שלו קפצה שתי כיתות ?).
ולבסוף אני רוצה לספר על שני דברים שהופיעו היום בתקשורת שמצביעים על התנהלות בלתי נכונה שלנו.
הדבר הראשון הוא הכותרת הראשית במעריב: בצה"ל מעריכים (כנראה הרמטכ"ל) שאבו מאזן בשל לויתור על זכות השיבה. ממש קשה להאמין איך אפשר לקשקש ככה ? איך הצבא (למרות שיש לו גופי מודיעין) יכול להגיד דבר כזה, לגבי משהו שבגלל המנגנון המעוות של מפת הדרכים נגיע אליו רק עוד הרבה זמן, ומי יודע אם אבו מאזן יהיה אז בכלל רלוונטי.
הדבר השני הוא דברים שאמר שרון בחו"ל על ההשתדלות שלנו לחזק את אבו מאזן אל מול מתנגדיו.
אסור לנו בכלל לעסוק בכך. אנחנו לא צריכים למנות את נציגי הפלשתינים ולתמוך באחד לעומת האחר. כשאומרים שכך אנו גם מחזקים את הדמוקרטיה שם זה כבר ממש בדיחה . . .
תמיהה 157059
האלמנט היותר חשוב בדבריו של שרון שגם מתקשר ל"הערכה של צה"ל" שאותה הזכרתי, שאותו אמרתי לעצמי להזכיר ושכחתי, הוא שצריך לחזק את אבו מאזן בגלל שהוא שואף לעשות שלום עם ישראל.
גם כאן יש המשך לבניית אבו מאזן לא לפי המציאות אלא כפי שאנחנו היינו רוצים. אבו מאזן אומר שלעולם לא יוותר על זכות השיבה וצה"ל אומר שהוא בשל לויתור. מניין לנו שהוא שואף לשלום עמנו כפי שציין שרון ? אני שמעתי דברים שבהם אמר שמה שדרוש לעם הפלשתיני הוא תקופה של של שקט כדי לשקם את מה שנהרס ולחזק את כחו. מה לכך ולשלום של קבע ?
תמיהה 157088
דב,

כתבת שהפסקת האש הנוכחית היא לא תוצאה של שלוש שנים של טרור אלא של שנה אחת של איומים ותגובות נוקשות.

האם אתה חושב שאפשר להפוך את הקערה ולאמר ששנת האיומים והמעשים הישראליים באו רק אחרי שנתיים של טרור?

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים