בתשובה לדב אנשלוביץ, 11/07/03 9:23
 |
|
 |
||
|
||||
 |
בהמשך לנקודה שדב התחיל לגעת בה, סדר היום. כוחם של גופי התקשורת הגדולים נובע במידה רבה מיכולתם לקבוע מה יהיה במוקד סדר היום הציבורי. ברצוני להביא דוגמה למה שנתפס השבוע אצל הבלוגרים שתארתי במאמר כהדחקה לשוליים של נושא חשוב מסדר היום: הדיכוי של הסטודנטים באירן לקראת ה-9 ביולי (יום רביעי השבוע). באיראן יש מזה כחודש תסיסה עזה נגד משטר המולות שאמורה היתה להגיע לשיאה בהפגנת ענק ב-9 ביולי לרגל יום השנה להפגנה הגדולה שהייתה ב-1999, שפוזרה אף היא באלימות. אך ההפגנה השנה בוטלה. מדוע? כי בימים האחרונים עצר המשטר כ-4,000 מנהיגי סטודנטים ואיים על הנותרים שאם יפגינו סופם יהיה כשל הסטודנטים של ככר טיינאנמן. מאתמול עוסקים הבלוגרים בהצבעה על כך שאתרי החדשות הגדולים - ני"ט, וושינגטון פוסט, בי.בי. סי. - מצניעים את הסיפור הזה בעמודים הכי פנימיים (למה?) ראו: הודעתו של ריינולדס (Instapundit) אנדרו סאליבן מתייחס אף הוא להצנעה של הסיפור, ומוסיף באתרו קישוריות לתמונות קשות של חדרי סטודנטים הרוסים (כולל חורים בקירות שמזכירים קצת את ג'נין), רצפות שנותרו עליהם כתמי דם ענקיים וסימני גרירה של אנשים מדממים, והוא תוקף את הבי.בי. סי. וכותב כך: Yesterday, the Beeb's leftists described the 1999 massacre of students as a "police raid." Yeah, and Tiananmen Square was a street fight. How do these BBC apologists for theocratic terror live with themselves? בדקתי היום שוב את אתר. הבי. הבי. סי. יש שם כתבה גדולה מאת הכתבת שלהם בטהרן, שמתארת איך סטודנטיות מתאוננות על כך שכאשר הן הולכת למסיבה בג'ינס או בשיער צבוע בלונד הן חוששת שיתנכלו להן. ולדברי הכתבה הן מתאוננות על שהחיים בטהרן משעממים לאנשים צעירים. אבל אין שום התייחסות בכתבה הגדולה הזו לדיכוי הקשה שנערך בימים האחרונים, ולמעצרם של אלפי מנהיגים סטודנטים, שהוא מסדר הגודל של מספר אנשי ארגוני החבלה הפלסטיניים העצורים בישראל, שעליהם מדווחים בהרחבה.
http://www.andrewsullivan.com/index.php?dish_inc=arc... |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מאחר שלי אין שום ידע אישי בנושא, הייתי רוצה להעלות את האפשרות שהמציאות היא הפוכה לגמרי ממה שאתה מתאר. האם יתכן שהתקשורת במערב דוקא מנפחת ארועים בטהרן מתוך wishful thinking? יתכן שמה שקורה בטהרן הם התנגשויות בין בריונים דתיים לקבוצות חלשות של סטודנטים על רקע המצב הכלכלי הקשה באיראן ולא ניצני מהפכה ליברלית-דמוקרטית. סטודנטים (וצעירים בכלל) הם לעתים קרובות קבוצה תוססת הנוטה להפגנות והפרעות סדר. להערכתי מהומות אלו מסתיימות בד"כ בלא כלום, אלא אם כן קבוצה משמעותית יותר מצטרפת אליהם (פועלים, חיילים, אירגונים חמושים). התפוררות משטר האייתולות היא אפשרות סבירה כבר זמן רב, בגלל המצב הכלכלי הקשה ומלחמת עירק-אירן וקורבנותיה. אישית אשמח אם זה יקרה, אך מהומות סטודנטיאליות עם נגיעות עדינות של ליברליות עשויות בהחלט להיות צל הרים ולא ההרים עצמם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לי אישית אין שום סדר יום פרטי בנושא איראן, הבאתי את הסיפור כדי להדגים שאחת מסוגי ההטיות בתקשורת היא קביעת סדר היום. התיאור הכללי המקוצר שנתתי (רק לשם רקע לקורא הלא-מתמצא) מבוסס על קריאה רצופה בעיתונות המיינסטרימית העולמית והן על מקורות נוספים. מה שקרה באיראן בחודש האחרון הוא דיכוי של מרי בקנה מידה רחב מאוד (והוא עדיין לא דוכא לגמרי לפי הידיעות מהיום). זה אכן כמעט כלל שכל תסיסה בעולם הערבי (ולא רק הערבי) מתחילה באוניברסיטאות ומשם מתפשטת הלאה אם המשטר אינו מצליח לדכא את ההתפרצות בזמן. מכל מקום, זאת עובדה שהמרי הנוכחי הוא הגדול ביותר מאז 1999, ואולי אף גדול ממנו. זה נכון הממשל האמריקני גם נקט באמצעים שונים כדי לתת לו תנופה 1, אך זה מוזר (וזאת עובדה) שדווקא העיתונות הליברלית במערב בשבוע האחרון כמעט עצמה עין למתרחש שם, למרות היקף המרי ולמרות שהדיכוי לא נעשה בכפפות של משי. 1 ב"תיק דבקה" טוענים שהאיראנים שכרו מומחים קובנים לבלום שידורי תעמולה אמריקניים לאיראן. זה מעניין אך, כידוע, כדאי תמיד לקחת גם כפית מלח כשקוראים ידיעה ב"תיק דבקה" . |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
העיתונאי הוותיק דניאל שור* הוא פרשן החדשות הבכיר של ערוצי הרדיו הצבוריים בארה"ב. לפני כמה שבועות הוא אמר שהמדיניות של ממשל בוש ביחס לאירן היא תמונת מראה של יחסם ללעירק. היחס לאירן מתבטא ב"רכות" לעומת "כוחנות" ביחס לעירק, ושינוי מבפנים לעומת מעורבות. לקראת סוף הפינה שלו יש נקודה שקשורה למאמר שלך, בה הוא גם מבקר את מדיניות השידורים הממלכתיים האמריקאים שמכוונים לאירן. לינק ל audio stream באורך של כ-3 דקות *הוא הופיע בכמה סרטים בדמות עצמו. לשור היה תפקיד עתונאי מכריע בפרשת ווטרגייט, ואפשר לקרוא עליו בלינק הזה |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
קראתי את הבלוג "פוטבולים ירוקים קטנים" הזה, ואני מתחיל לעכל רעיון שבעבר עלה במוחי. הערבים מוצגים שם כרוצחים כולם, טיפשים, גזע נחות וזב. זה אתר דוחה ואנטישמי. אני מתחיל להבין שהערבים הם היהודים של המאה ה21. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
זוהי אכן הגישה השולטת בקרב חוגים מסוימים מאז הפיגוע במגדל התאומים ואף כתבו על כך ספר (שכמובן מיהרו לתרגמו לעברית): http://images.maariv.co.il/cache/cachearchive/200620... . מענין שכל אלה המזדעקים על כל בדל של פסאודו-אנטישמיות עוברים בשתיקה על הכללות גזעניות הנאמרות על אחרים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אה כן. הערבים הם היהודים החדשים והאנטישמיות החדשה היא נגדם. תגיד לי, מתי בפעם האחרונה יהודים פוצצו מגדל תאומים והרגו 3000 אנשים? מתי בפעם האחרונה יהודים חטפו מטוס ללוב או לירדן או לבירות? מתי בפעם האחרונה יהודים שמו פצצה במטוס נוסעים? מתי בפעם האחרונה יהודים שמו פצצה במועדון לילה או רכבת תחתית בפריז וגרמניה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
למה להיות קטנוני? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכללה לעולם אינה מוצדקת. קיומם של טרוריסטים ערבים ומוסלמים אינו מצדיק גזענות גורפת כלפיהם הנובעת מהבדלי תרבויות. עצם הראייה שלהם בקריטריונים בטחוניים בלבד (כפי שגם אנחנו רואים את ערביי ישראל) היא גזענות המצדיקה את עצמה בטיעוניה שלה - כלומר זהו טיעון מעגלי. אבל למה להיות קטנוניים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשפט "הכללה לעולם אינה מוצדקת" הוא כמובן בבחינת הכללה ומכאן כמובן נובע שאינו יכול להיות מוצדק :-) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הכללה לגבי קבוצה כלשהי של בני אדם לעולם אינה יכולה להיות מוצדקת. (גם זו טענה לא מדויקת, אבל היא לפחות פותרת את המכשול עליו הציג י. ל.) |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כמה מהמנהלים שהיו מעורבים בשחיתויות באנרון היו יהודים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האירנים אליהם התייחס שמעון אינם ערבים, ולמיטב ידיעתי אפילו לא שמים. | |
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |