![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
אל"ב, אבל אין ל-DNA ה"זבל" איזה תפקיד שמגן על החלקים הקריטיים ב-DNA, ע"י הקטנת ההסתברות לפגיעה בהם? | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
חוכמה קטנה מאד, הנימוק הזה. בהנתן שהייתה פגיעה, עדיף שיהיה הרבה זבל כי אז יש סיכוי טוב שפגעת בו. אבל אם אין זבל, גם הסיכוי לפגיעה קטן. | ![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
כאמור אל"ב. למה הסיכוי לפגיעה קטן? לא הבנתי. הרי מרחב הדגימה קטן בעוד הסכנות החיצוניות נשארות כשהיו, לא? הסבר ו/או קישורון שירביץ בי בינה, יתקבלו בברכה. |
![]() |
![]() |
![]() |
|
![]() |
||
|
||||
![]() |
הסיכוי קטן כי יש פחות ד.נ.א. לפגוע בו. עד כדי כך פשוט. תחשוב על פוטון אנרגטי שמכוון על קשר בד.נ.א. - יהיה לו יותר קשה לפגוע במשהו קטן |
![]() |
![]() |
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש והצהרת נגישות
|
© כל הזכויות שמורות |