בתשובה ליהונתן אורן, 12/07/03 18:24
הקשר 157232
נשמע נכון. איך לדוגמא היית מנסח את הידיעה החדשותית במקרה זה?
הקשר 157234
קשה לי לדעת. בכלל, אנחנו נכנסים כאן לשאלות של הבניית המציאות שאין להן תשובות "נכונות", אבל הטענה שלי היא ש*יש להן תשובות שאינן נכונות*.

לעצם העניין, כדי לא להתחמק, נראה לי סביר לוותר על ההגדרות של "שקט יחסי" לטובת "ללא שבוצעו פעולות טרור פלסטיניות" – כאן אין צורך להתייחס למספר ההרוגים הפלסטינים כי זה לא רלוונטי לידיעה: הכתב מתאר מצב שבו למרות שלא היו פעולות טרור בוצע החיסול. הפסקה הבאה צריכה להתחיל ב"לטענת ממשלת ישראל..." וכאן יבוא הפירוט על התראות וכדומה. אבל זאת רק הצעה אחת מני אלטרנטיבות רבות.
אומנות המילים 157237
אחרי ''ללא שבוצעו פעולות טרור פלסטיניות'' צריך לדעתי לבוא מיד משהו כמו, ''למרות עשרות נסיונות פלשתינים להמשך הפיגועים, לטענת צה''ל''. אני מוכן להתפשר על העברת שתי המילים האחרונות לפני ה''למרות''. אבל זהו, עד כאן.

בכל מקרה, השתכנעתי שלפחות במקרה זה, לא קל לנסח את המידע באופן הראוי, שלא יצור מצג שווא באוזני קהל היעד. אך זהו תפקידו של עיתונאי, נדמה לי.
אומנות המילים 157242
אנחנו שוב לא מסכימים. אני חושב שאין אופן ראוי לנסח ידיעות (אם כי, כפי שציינתי יש אופן לא ראוי לנסח אותן). ולדעתי, התייחסות לעיתונאי כאל מי שמציג את המצב היא תמימה. העיתונאי יוצר את תיאור המצב ע''י בחירה והצגה של עובדות מסויימות מתוך אינספור עובדות שיכולות להיות רלוונטיות לסיפור המעשה, והבחירה הזאת בהכרח מודרכת ע''י השקפת העולם של העיתונאי.
(חשוב לי להבהיר שאני לא מתכוון לומר ש''אין מציאות'' והכל נראטיבים, אלא שיש מגבלות לסיקור העיתונאי).
אומנות המילים 157243
והאמת? זה קצת משעשע, אולי אפילו בגדר חריצת לשון לאידאל התבונה הטהורה. העובדה שאני כותב את הדברים תחת מאמר של מר ג., האיש ששום מושג פוסטמודרני אינו זר לו, ושבעת מצוקה מתייצב באדיקות לצד מדינתו באמצעות פוטבולים ירוקים קטנים.
אומנות המילים 157245
לא ברור לי על מה אין אנו מסכימים, שכן אני מסכים עם כל מה שאמרת בתגובה זו.
אומנות המילים 157248
אוף, לא כיף אתך. אני צריך להיות לסבית כדי לקבל באתר הזה פייט טוב?
לא משנה.
אומנות המילים 157259
לסבית? זה נשמע קצת זול. אני הייתי הולך על משהו כמו "העוזרת הפרלמנטרית הנימפומנית". אולי זה מה שיביא את הקהל האיכותי שכה חסר באתר זה.

זה מזכיר לי את אחד המקריאים בערבי "במה חדשה", שכינויו "אבא קריר", שהוצג פעם ע"י המנחה כ"האיש שהעלה את הזבל לדרגת אומנות והוריד את האומנות לדרגת זבל". בכל אופן, באחת הפעמים בהן הוא הקריא קטע רציני יחסית, נתקל הוא בבעייה הרגילה בערבים אלו - חוסר קשב ורעש מצד הקהל. הוא הרים את עיניו מן הדף ובפנים רציניות אמר "מין אנאלי, כוסיות." הקהל השתתק לדקה שתיים שהעניקו לו את השקט המיוחל. משהחל הרעש לחזור, הוא חזר על ה"טריק" שעבד שוב, אם כי לזמן קצר יותר, שהספיק לו לסיום הקטע בשקט.
___________
מן הביוגרפיה של אפופידס, עוד קטע ששוחרר סוף סוף לפירסום, למרות בקשות הקהל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים