בתשובה לדובי קננגיסר, 15/07/03 12:15
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני התנגדתי, ועודני מתנגדת, לתכנית הבלתי-אנושית להפסיק ביום בהיר אחד תמיכה של שנים. ועוד אמרתי בויכוח ההוא- חובת המדינה לדאוג שמשכורת המינימום תהיה כזו המאפשרת לחיות בכבוד. התנגדתי נחרצות למשוואה שניסו למכור כאן, לפיה מי שיש לו יותר ילדים יקבל פחות תמיכה. שמת לב שאם חד הורית וילד, שזה שני פיות להאכיל, יקבלו יותר ממשפחה חרדית עם שלוש נפשות, מתוכן אחת עובדת? להרעיב משפחות מרובות ילדים זה רעיון דמוני וממש לא מהותי. אני בהחלט בעד שילוב החרדים, והאמהות החד הוריות, בשוק העבודה. אני מתנגדת לכל חוק שמטרתו הגבלת ילודה למגזר מסוים. אני מתנגדת גם לביסוס המדינה כמקור פרנסה, לכל מגזר. אני חושבת שיש לאפשר לכל אזרח להתפרנס בכבוד. זה לא אפשרי כיום- מי שעובד נשאר עני. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
את התנגדת נחרצות למשהו שאף אחד לא הציע, ואין לי כוח להכנס לזה עוד פעם. את תמשיכי להבין מה שאת רוצה ואיך שאת רוצה ולהלחם באנשי הקש שלך. שיבושם לך. חובת המדינה לדאוג שמשכורת המינימום תהיה כזו המאפשרת לחיות בכבוד בהנחה שמדובר בעובד סביר, שמודע למצבו הכלכלי ולא מביא ילדים מפה עד הודעה חדשה תוך התעלמות מכך שהוא מרוויח רק משכורת מינימום. שתי משכורות מינימום יותר ממספיקות כדי לפרנס זוג בלי ילד, והן מספיקות בהחלט כדי לפרנס זוג עם ילד אחד (בלי מותרות, אמנם, אבל מספיקות). אם את רוצה לפרנס שלושה או ארבעה או חמישה ילדים - בעיה שלך. תדאגי קודם כל להרוויח מספיק. המדינה גם צריכה להתחשב בכך שממשכורת מינימום ברמה מסוימת, המעסיקים כבר לא יוכלו לעמוד בהוצאות ויפטרו אנשים בדרגות השכר הנמוכות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |