בתשובה לאלכסנדר מאן, 15/07/03 15:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
ב.אני לא אשה חרדית, ממש כשם שאתה אינך אחת. אם אשה חרדית רוצה בסתר ליבה שבעלה יעזור עם הילדים היא יכולה לבקש, או להיות ממורמרת בשקט, או להיות ממורמרמת בקול, ואיך זה קשור לנושא השיחה, בבקשה? ד.אני אפשט את זה: זה לא משנה אם הם רוצים לעבוד או לא רוצים לעבוד, אין כאן עבודה. בשום "מדינת מערב מתוקנת" לא נותנים לאנשים לגווע ברעב בגלל שהם מובטלים. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
מה זה ההנחות האילו באוויר? יש את השאלה הכי חשובה. מה עם האחריות האישית של האדם כלפי חייו ועוד יותר מזה כלפי אישתו (כן, זאת הכובסת שלדעתך הבלתי מבוססת, תולה עיניה כעגל בבעל הגאוני שיש לה בבית), וילדיו? יש אחריות אישית. אני לדוגמא רוצה כל היום להיות באורגיות. באמת, זו אמונתי העמוקה. חוץ מזה אני רוצה לאכול קוויאר ולשתות שמפניה. אין בעייה. רק שהמדינה לא צריכה לשלם לי על התחביבים והההעדפות שלי. לכן את האורגיות שלי אני עושה *אחרי העבודה* ואחרי שדאגתי שלאישתי יש הכנסה נוספת (חוץ מזאת שמקובלת בעת האורגיות...) הכנסה שאפשר לקנות בה אוכל, השכלה, חינוך, ובידור. לכו לעבוד או תרעבו. מה שיגיע קודם. אומרים על הרעב שהוא מורה מאוד מהיר. אם ירצו ללמוד בכוח את השיעור, מצידי זה בסדר. חוץ מזה, שיקראו גם דברי חכמים אחרים שטענו א. ש"עשה שבתותיך לחול ואל תיצטרך את הבריות". ב. "אם אין קמח אין תורה" והם לא התכוונו שהקמח יגיע משנור וחיי עוני. ג. הרמבם, איש ענק בכל קנה מידה, ואין רחוק מהחרדים ממני (למי שחושד בנוסטלגיה למקורות כלשהם) עבד כל חייו. היה רופא. היה ממציא, היה פוסק הדור, היציל את כל יהודי תימן ממוות באמצעות הפעלת כוח שכלו העצום והוצאת הלכה חכמה שהותירה עשרות אלפים אם לא יותר בחיים. אם הרמבם עבד, ועבד קשה, כל הגאונים, יכולים לעבוד ללא חשש, גאוניותם, אם קיימת, לא תיפגע. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |