בתשובה לברקת, 17/07/03 10:00
נו- נו, יונגערמאן 158000
בלי להתייחס דווקא אישית לדובי (אני לא מכיר אותו), נראה לי שדברים בסגנון כן קשורים לפרקטיקה. זאת ההרגשה שאת יכולה לקבוע את גורלך, שבעצם כל אחד יכול לחיות "בצד המואר" של החיים.
אני מתאר לעצמי שהרגשה כזאת היא גם תוצאה של פרקטיקה של הצלחה ושל הרגשה של חוסר הגבלה שמאפיינת דווקא "סטודנטים תפרנים" – ככל שאנחנו מתבגרים החיים סוגרים עלינו ובתחומים רבים אנחנו מאבדים את השליטה שהייתה לנו (בפנטזיה או בפועל) על חיינו.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים