בתשובה לש. פוגל, 26/12/99 0:44
איש באמונתו יחיה, ועל כך יעמוד 1581
)אם תוכל להביא את הפסוק השלם מספר משלי אשמח - אין לי כאן תנ"ך)
א. למרבה הצער הבנתי לחלוטין את שנכתב, אלא שהשימוש שנעשה כאן בשפה מקומם אותי משהו. שימוש שכזה במלה "מאמין" מראה (לדעתי) כי לדעת עקיבא יש ליהדות מונופול על מושג ה-"אמונה" - ולא כך הוא.
ב. ענית רק למשפט האחרון שלי - תשובה מקובלת עלי (אם כי אני לא מסכים איתה. פרדוקס? לאו דוקא). אולם, אשמח לדעת מה תשיב לשאר סעיף ב' - שאלת האמונה לא רק בה' אלא גם בכתבים (אנא קרא את הסעיף שוב בטרם תענה).
ג. עם כל הבנתי את היות הדוגמה שבתחילת המאמר "פתיון" לקורא, הרי שיש בה, לדעתי, מעין מיצג של תהליך השיפוט אותו אתה מפעיל כלפי הסובבים אותך. כל כוונתי היתה לאמר: חשוב היטב בטרם תצמיד את התואר "חפיפניק" למישהו. יכול להיות שלמרות התנהגותו האקסצנטרית, אותו אדם חי ע"פ פילוסופית חיים לא פחות שלמה משלך.
על ההלכה- לניר וגם משהו לאורי 1591
ראשית " וצדיק באמונתו יחיה" מופיע בספר חבקוק פרק ב' פסוק 4. זה לא שיש לי כזו בקיאות בתנ"ך אלא שיש לי תוכנה לחיפוש בתנ"ך בפוסקים בגמראות במפרשים בספרי מחשבה וכדומה.
שנית : להלן-תפיסה יהודית =תפיסה יהודית אורתודוכסית
א-אני מתעקש שלא הבנת את עקיבא נכונה.
ג- ייתכן והוא חי על פי תפיסת עולם כזו או אחרת אבל שוב- אתה נכנס פה לנקודה ספציפית שבה הייתי אני ולא אתה ואני אומר שממה שהיא אמרה השתמע לי משהו שיכולתי לקבוע עליו דעה. יש לי מספיק חברים שלא מקפידים על ההלכה הזו מתוך אידיאולוגיה ואני מסוגל ( בתשעים אחוז מהמקרים) לשפוט נכונה. הטענה היחידה שאפשר לטעון מולי היא שאני חסר אתיקה- מה שלא נכון. ואגב , מה היה אם הסיפור הזה היה מומצא?
ב- אז ככה: על פי התפיסה היהודית כל ה"לימודים" וחידושי ההלכה שאורי טרח לציג כמופרכים
מיסודם נובעים למעשה מתפיסה שניתנה יחד עם התורה שבכתב גם תורה שבע"פ. ולמעשה כל המשנה היא כתיבה של דבר האלוקים. כל המחלוקות נובעות או מדברים שהושארו לפרשנות בידי אדם או ממסורות שאבדו. כל הדרשות בגמרא שלכאורה נראות כעיוות מוחלט וחסר היגיון של פסוקי תנ"ך הם למעשה (על פי התפיסה היהודית) דבר ה' שנסמך בפסוקים.
אז איך זה שאנחנו (שביננו אנשים אינטילגנטים) מאמינים במה שלכאורה נדמה כשטות?
ובכן כאן ישנה מחלוקת בין הוגי הדעות השונים. ה"כוזרי" למשל יטען שמסורת אינה יכלה להיות מומצאת. הרמב"ם מאידך יחלוק עליו. אין לי רצון להיכנס הרגע זה לפירוט של דעת כל אחד מההוגים. איך זה ייתכן שהם חולקים אחד על השני? במאמר שלי שאני מקווה שיעלה ל"איל" בקרוב אני מנסה (באגביות) להסביר את זה.
בכל אופן נתתם לי נושא למאמר- יחסי תורה שבכתב ומסורות אבל עקב העובדה שאני תלמיד ונמצא בבית רק בערב ויש לי כמה מאמרים שאי עובד עליהם עכשיו אני לא מאמין שאוכל לכתוב משהו שיסביר כראוי את הנושא ויציג גישה אורתודוכסית חדשנית מעט בפחות מחודש.
אבל אני מבטיח שתקבל תשובה מפורטת על מהות האמונה.
זהו הפעם
ההלכה וההלך 1601
מוזר, אבל בתגובתך הקודמת טענת כי הפסוק הוא מספר משלי... לא חשוב.
א. אנו נכנסים כאן ללולאה. אני מבין למה התכוון עקיבא (מאמין=מאמין בה' אלוקי היהודים), אבל אני לא אוהב את המשתמע מכך.
ב. אני לא טוען שמשהו מופרך. ענה לי על זאת: מהיכן אתה *יודע *כי התנ"ך - דברי אלוהים חיים הוא?! (אין הכוונה לפקפק כאן - אני מטייל לי בנבכי הלוגיקה). ואם אינך *יודע* (במובנה הלוגי של המילה), הרי שאתה *מאמין*. טוב ויפה - אם כך אתה מאמין לא רק בקיומו של אלוקים, אלא גם בהיות התנ"ך דברי אלוקים. ובאותו אופן, בהיות הגמרא "דבר ה' שנסמך בפסוקים", כדבריך. מה הפואנטה? לדעתי, אינך מאמין רק באלוהים אלא גם, ובעיקר, בבני אדם. אנא ענה לי על זאת (ללא קשר לגישות השונות והמחלוקות - מנקודת הראות שלך כאדם פרטי, אם אפשר).
ג. אני בטוח שאתה מסוגל לשפוט נכונה. אני רק תוהה בכמה מהפעמים אתה מקדיש מספיק זמן על מנת להביא יכולת זו לידי ביטוי...
דמות ההלך בשירת אלתרמן 1657
שום קשר לכותרת- סתם הרצאה שאני מקווה לשמוע ביום שלישי ( אם שוב יתנו כניסה חופשית לנוער - אני לא משלם 50 שקל לשמוע את ד"ר יגאל שורץ)

לגבי הפסוק- אז טעיתי!

א-נו מילא
ב- זה פשוט מורכב מדי בכדי לענות ככה. תן לי זמן - למצוא את הניסוחים המתאימים ולוודא את ההגון שבטענות מסוימות - בסבלנות
ג- תמיד .

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים