בתשובה לרבי משה בן מימון (רמב''ם), 17/07/03 18:23
אל תדברי בשמי 158173
תלמידי הישיבות אינם מתפרנסים מצדקה אלא מהקצבות. שנאמר ''וכל שיש לו קצבה מן התורה, שוה בכל אדם'' (כתובות פרק ג')
אל תדברי בשמי 158221
תלמידי ישיבות לא עושים מלאכה.
אל תדברי בשמי 158226
קרא שוב את דברי הרמב"ם, והתייחס ל"ו" בין המלאכה לצדקה כ and בוליאני.
לוגיקה ותחביר 158258
קרא שוב את דברי הרמב"ם, והתייח ל"ו" בין המלאכה לצדקה כ"ו" החיבור בין שתי פסוקיות.

את דברי הרמב"ם אפשר לקרוא בשתי דרכים לגיטימיות‏1, אבל שונות, משפט בסיסי מהסוג הזה בנוי בצורה של <נושא> <תנאי> <יחוס>, כאשר המשמעות היא שה<יחוס> מתיחס למי מה<נושא> שמקיים את ה<תנאי>. למשל "ילד שיפריע למורה יצא מהשיעור".
1. (כל ה((משים על לבו שיעסוק בתורה) ו(לא יעשה מלאכה) ו(יתפרנס מן הצדקה)) הרי זה ...) כאן, ה"ו" היא AND לוגי ("וגם"), וה<תנאי> הוא הרכבה לוגית של שלושה תנאים. למשל "ילד, שיכין את עבודת הבית וילמד את החומר, יעבור את המבחן".

2. (כל ה(משים על לבו שיעסוק בתורה) ו(לא יעשה מלאכה) ו(יתפרנס מן הצדקה) הרי זה...) באן, ה"ו" היא "ו" החיבור בין פסוקיות, ולמעשה מדובר בשלושה משפטים שחוברו להם יחדיו, שהיחוס מתיחס לכל מי מהנושא שמקיים את אחד התנאים. למשל "ילד, שיפריע בשיעור, ולא יכין את עבודת הבית, יענש בחומרה".

לכן, הבחירה בין הפרשנויות היא עניין של קומון סנס, הפרשנות הלוגית, פחות מתקבלת על ההגיון, משום שמשמעות המשפט ללא התנאי האמצעי זהה למשמעותו עם התנאי האמצעי (מי שעוסק בתורה, ומתפרנס מהצדקה, בהכרח לא עושה מלאכה). להבדיל, בהחלט יכול להיות מי שמקיים רק את אחד מכל התנאים ולא את השני.

-------
1 יש יותר, אפשר להתייחס לכל "ו" באופן שונה.
לוגיקה ותחביר 158260
1. מה ההבדל בין שתי ההצעות שלך?

2. הסוגריים לא במקום. צריך לקרוא: "כל המשים על ליבו ש(יעסוק בתורה, ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה), הרי זה ...".
לוגיקה ותחביר 158269
1. שבראשונה ה"ו" היא קיצור ל"וגם" ומהווה חיבור לוגי, ובשניה ה"ו" היא חיבור בין פסוקיות שנועד לחסוך לכותב חזרה מיותרת.

2. הסוגריים כן במקום, קרא שוב את 1. בעברית, "ו" הוא לא רק חיבור לוגי, אלא גם חיבור תחבירי בין פסוקיות.
לוגיקה ותחביר 158261
ובכן, תלמידי הישיבות מעדיפים את הפרשנות שלי. מאחר שאי אפשר לשאול את הרמב''ם למה התכוון (לפחות עד שמישהו יפרסם את ארבעים האותיות ההן) אפשר להוציא את הרמב''ם מהויכוח.

ובנוגע לדוגמא השניה שלך, ניסוח הרבה יותר בהיר יהיה ''ילד שיפריע בשיעור או לא יכין את עבודת הבית, יענש בחומרה.''
לוגיקה ותחביר 158270
בהחלט, אבל את זה צריך לומר למי שהכניסה אותו לויכוח.

נכון, אפשר לנסח גם בצורה כזאת, אבל גם את הדוגמא הראשונה שלי אפשר לנסח בצורה יותר בהירה ''ילד, שגם יכין את עבודת הבית וגם ילמד את החומר, יעבור את המבחן'', ועדיין, כדוברי עברית, אנחנו לא מקפידים על ניסוחים בהירים, מתוך אמונה בקומון סנס של המאזינים לנו. ילד שישמע את המשפט ''ילד, שיפריע בשיעור, ולא יכין את עבודת הבית, יענש בחומרה'', ידע שגם הפרעה וגם אי הכנת עבודות בית יגררו עונש חמור.
לוגיקה ותחביר 158377
המילה "או" בעברית משמשת בדרך כלל כ XOR לוגי, בו רק אחד מהתנאים צריך להתקיים ("מנה ראשונה: סלט ירקות טרי או מרק היום"). כשרוצים לומר OR לוגי, אומרים "ו/או".
לוגיקה ותחביר 158386
אני מסכים ששני הפרושים שאתה מציע הם אפשריים. אני חולק לחלוטין על בחירת הקומון-סנס שלך.

לפי פירוש 2, יוצא שהרמב"ם שולל בכלל עיסוק בתורה, לא? לא ממש סביר.

הטענה שלך נגד פירוש 1 היא שיש בו יתירות. יתירות כזו מאוד נפוצה בשפה - הן היומיומית והן הרשמית יותר. למשל: הלוואי שיהיה שלום בין ישראל לשכנותיה, ולא נילחם יותר. או: הוא לא אכל שום דבר כל היום, והלך לישון רעב. את החלק השני קל להסיק מהראשון, אבל מכל מיני סיבות אנשים בוחרים לפעמים לומר אותו במפורש.
לוגיקה ותחביר 158482
אני חושב שהתעלמת מהערה ‏1 שלי. הרמב"ם לא שולל עיסוק בתורה, הוא שולל את העיסוק בתורה ללא עשיית מלאכה. בשני הפירושים יש יתירות (בשני, הצדקה מיותרת), רק שהיתירות בשני מזכירה יותר את המשפטים שהזכרת.
לוגיקה ותחביר 158547
אז משהו לא ברור לי בתגובתך הקודמת. נראה שם שאתה תומך בפרשנות 2; וכפי שניסחת את פרשנות 2, נראה שלפיה הרמב"ם שולל את כל אלו מי שעוסק בתורה; את כל מי שלא עושה מלאכה; ואת כל מי שמקבל צדקה.
לוגיקה ותחביר 158550
אני לא תומך בפרשנות 2 אלא במה שנראה לי כפרשנות האינטואיטיבית ביותר, אני חושב שפרשנות 1 היא התחכמות (לגיטמית מבחינה תחבירית-לוגית) שמתעלמת מרוח הדברים, ולכן הבאתי את פרשנות 2.
אל המקורות 158224
על זה נאמר (בבא-בתרא טז:) "לא חשיב להו דרך חכמתן אלא מדאקדמיה", כלומר, החכמה הנחשבת-באמת נמצאת רק באקדמיה.
LOL 158282

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים