בתשובה לאסתי, 18/07/03 4:25
דע את האויב. 158207
במחשבה שניה, אולי לא הוגן שהלינק הזה הובא לכאן. ועוד יותר לא הוגן מצדי להגיב עליו. הרי זה לא מה שנבחר ע''י אוקפי להיות כאן. וזה לא משנה את השיר על ליאונרדו (אלא אם הפרספקטיבה לגיטימית כאן. כי השיר פתאום נראה מעולה, בהשוואה לסיפור על הפירסינג).
בקיצור, אם המערכת רוצה להוריד את הלינק של האלמוני, ואיתו את תגובותיי- אין לי בעיה עם זה בכלל.
אם הכל ענק וגאוני אז שום דבר לא ענק וגאוני 158210
ממעט התגובות שסימפלתי הצלחתי לראות שרובן מכתירות את היצירה הזו בתוארי גאונות וענקיות. אני לא מפקפק לרגע בשיפוט המגיבים שם, אבל יש לי שאלה. אם כך שופטים יצירה כזו, גבוהת מצח שמשחקת הפוך על הפוך על הפוך בנמיכות קומה, כיצד ישפטו שיר קטן ועתיק כמו זה:

הבה נפשוט בגדינו, רבת החן, ויחבוק נא
גוף עירום בעוז גוף עירום ויגפף.
אל יחצוץ ביננו דבר! חומת [מלכת אשור] לי
זה האטון הרך, בו עריתך תכסי.
פה אך פה ידבק וחזה אל חזה! על היתר -
הס! כי נפשי מאסה התאבים למלל.

כתב המשורר הרומי פאולוס הסילנטיריוס, מאה 6, תירגם בנציון בנשלום.

סקס זאת לא המצאה של המאה ה21, כפי שרבים נוטים לחשוב. בוטות מינית איננה רעיון שנולד בשינקין פינת אלנבי, כפי שאחרים מוכנים להישבע. יש מקום לזה ולזה, ואני מקווה שמי שמהלל חורי תחת וטבעות וגינליות, טועם לפעמים גם מטעמים אחרים, סתם לשם הגיוון.
אם הכל ענק וגאוני אז שום דבר לא ענק וגאוני 158518
קראתי את ה"פרוזה" בלינק וקראתי את השורות של המשורר הרומי (דרך אגב האם זה באמת המאה ה-‏6 לסהנ?) ואני אף שייך לאלו שהפרובוקציות המילוליות באמת מפריעות להם (ענין של גיל אני חושב). וקראתי את השיר שוב והוא בכ"ז נראה לי מעולה. אני לא מבין גדול בשירה, אבל ברוב השירים שאני רואה, איני מצליח לצלוח את גבול השורות הראשונות. פה הטריק של ההתיחסות לליאונרדו תפס אותי והייתי סקרן מה עוד יסופר עליו וכך הגעתי לדברים שהיא רצתה בעצם להגיד על עצמה שהיו מקושרים יפה מאוד למה שנאמר על ליאונרדו (ולא מודבקות ברוק).
מאחר וקריאת שירים היא סובייקטיבית אני חושב שהשיר של נועה יותר "טוב" (לי) מהשיר של הסילנטיריוס. השיר הרומי בקריאה שלי הוא מפגן של כוחנות מילולית תחת הנושא האירוטי (ע"ע פרובוקציה) ואילו השיר של נועה מנסה להגיד משהו על מציאות שלא גזורה מסרט הוליוודי. אם המשהו הזה הוא "אנגסט קיומי" והוא מבוטא בצורה שאינה גוררת אותו לקיטש או בדיחה, בעיני זה ראוי לשבח. נדמה לי שגם גתה כתב על אנגסט קיומי ("ככה זה גאונים, מוכשרים והכל", בואו לא נתפוס את העבודה של הזמן וניתן לו להחליט אם נועה היא גתה חדש או לפחות דוד אבידן).

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים