בתשובה לנחמה, 17/07/03 14:08
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אני מודה לך שענית לי תשובה קצרה ותמציתית שאומרת הכל... אם כי שוב היתה פה איזה חגיגה קטנה בקשר לזה ואז חשבתי לעצמי שאולי מוטב שלא הייתי שואל ולא היית עונה... (-: אז מכאן אני כבר יכול לעבור לשאלה השניה (אני עוד אפצח את התעלומה): מה הקטע שלך עם דז'יגאן? דז'יגאן זה איש זקן שמת מזמן, לא? או שיש איזה חדשות שאני לא יודע? אנא עני |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
עד שתיכנס לעניינים יעברו כאן עוד שבע מאות הודעות שיעצבנו את הצ'יף. אתה רוצה לעצבן את הצ'יף? אם כן, ברור לגמרי לאתה עוד לא ממש בעניינים ואתה לא צריך להשתמש בזה בתור ניק. דז'יגאן היה *קומיקאי* זקן שמת מזמן ונחמה היתה קשורה אליו דךך אביה. הסיבה להעלאתו מן האוב היא, כנראה, הרצון לעקוץ זקן אחר שחושב שהוא מצחיק ואשר מסתובב ומשתובב כאן באתר למגינת ליבם של חלק מהקוראים, ולהנאתם של אחרים. אפשר להחליף נושא לפני שהצ'יף מוחק הכל? תודה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
תודה למי שהכין היטב את השיעורים ובא לעזור, אבל אתה נראה לי בחור ישר והגון וזה גם מעורר כבוד וגם מחייב התייחסות מצד המכותבת עצמה. אני הרי כבר ידועה, למגינת ליבי ולכל בעלי הניגון, כמי שיורה בכיוונים ההפוכים. ונראה שזה גם מה שיקרה עכשיו, וחבל שהובאתי לכך כי מדובר בבחור מצויין: במקרה על האייל הבילינ. אני יודעת דבר-מה או שניים שלא בטוח שהוא יודע על עצמו, ולו ידע - לא בטוח שהיה רוצה שאדע אף אני. ולכן, ומבלי עסוק בשאלת היריות והמטרות - בסופו של דבר אם הג'וקר מחייך לעצמו בחשיכה, הרי שיש בכך אם לא צדק פואטי אז לפחות מעט סטיס!fuckציה. ומדוע אמנע מענות לשאלה היחידה שעליה אני עונה אמת. דז'יגאן: ניסוח השאלה מקשה עלי מעט לענות עליה תשובה אחת ובו-זמנית להיות נאמנה לכל חלקיה. א. שמעון דז'יגאן, ידוע בעיקר כקומיקאי יידי נפלא אך עסק גם בנושאים רציניים באוםן מעורר כבוד והשתאות, נפטר בשנת 1980. אם תרצה - "מזמן". ב. בעת פטירתו היה כבן שבעים וחמש. אם תרצה - "זקן". ג. ניתן לשער במידה שלא רק מסברת אלא אף מנעימה את הדעת, כי ביום היוולדו היה הנ"ל תינוק, ובשנות העשרה שלו - בן-עשרה. אפילו מתושלח, המקצוע שלו לא היה להיות נורא-נורא-זקן. כולנו התחלנו מאותו קו זינוק. וזה מתייחס גם לניסוח של זה שבא לענות במקומי ואחר כך גם זרק משהו נחמד על זקן שחושב שהוא מצחיק או משו. אה, מה-הקטע: בחורה יכולה להתחרמן על בחור בן מאה אם בא לה. מן היתרונות הברורים של השיטה הדמוקרטית. אני מצטערת ששוב אתה חוטף1 קצת. אם תאמין אם לאו, אינני רוצה שתיפגע עוד. אני באמת אוהבת אותך ואם לא היית משכנע את עצמך ביעילות בלתי נלאית שגם *זה* חלק מהקריקטורה, היינו כבר יוצאים מזה ואתה היית שוכח הכל וממשיך בחייך. safe, so safe וזה שזה כאן זה מאוד לא בסדר, אני יודעת ומצטערת. מרוב נסיונות להחזיר את העברית נדפקו גם טקסטים באנגלית ובגרמנית ובקרוב, אי"ה, גם אאבד משהו מפרנסתי ויהיה נורא שמייח. סלח.נחמה לייבוביץ' 1 או שאולי זה בכלל א ת ה? נו טוב, הרי כבר הבאתי ראיות לכך שאידיוט כמוני עוד לא הצליחו לייצר. מ.ש.ל. צ'יף-יעיף וכו' - אני מקווה שמי שצריך לקרוא יספיק לקרוא. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני רואה שנשתרר כאן שקט וכבר לא חוגגים על חשבונך (או שאולי זה עוד יתחיל, אני מקווה שלא)ץ אנשים כנראה הם בכל זאת בשר ודם והם אולי קצת התרשמו ואולי אפילו קצת נבהלו מהוידוי הקטן שלך כאן, ומהנימה הלגמרי-רצינית שעלתה ממנו, אז עכשיו שותקים סופסוף וזה טוב. אבל בכל זאת אני רוצה לומר לך משהו כדי שאולי תחשבי קצת לפני בפעם הבאה: הוא לא ישכח. אולי שניכם תלכו לדרככם ותמשיכו בחייכם אבל דבר כזה לא שוכחים כל כך מהר. ודמותך כפי שהיא מצטיירת כאן היא כזאת שמטביעה חותם קצת יותר מדי עמוק מכדי להישכח. תחשבי על זה בפעם הבאה שאת מתחילה סיפור כזה. סליחה שאני מתערב |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בילינ. = בי-לינגואלי? כליל?? בחייך, אלמוני, אתה עוקב אחרי המתרחש? מדובר הרי ב"לסבית יפה" - והאייל הבילינ. מי שזה לא יהיה ידע את זה מההתחלה. אם אתה חושב שהצהרות אהבה פומביות כאלה "לא שוכחים כל כך מהר" אתה כנראה צעיר מאד, לפחות בעולם האינטרנט. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא נעים לי לבשר לך את זה, אבל כאן דווקא אתה יצאת הסאקר. לא שכל כך חשוב לי להודיע, יכולתי להמשיך לצחוק עם עצמי בשקט. אבל זה חשוב לי בשביל הבחור, שעושה רושם של בחור טוב ורציני - וכמה כאלה כבר יש לנו. נחמה/מולי (לא מצליחה להשתלט על הצחקוק) |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |