 |
לא ירדת לסוף דעתי (או שבחרת להתעלם). טענתי שמתבונן מבחוץ -- חוקר מדיני או אנתרופולוג למשל, שכל מושג האלוהות או סמכות אלוהית זר לו, יטען כי יש כאן אמצעי שליטה של האליטה על ההמונים. חוקר הלכה, שהסמכות האלוהית היא הנחת יסוד במחקרו, יראה שרשרת סיבתית שתצדיק את הקביעה. אין סתירה בין השניים כיוון שטיעונייהם אורתוגונליים וחסרי בסיס משותף.
אם אתה רוצה מקבילה אז תחום רפואת הנפש מתאים. פסיכיאטר יכול לעסוק בחוסר איזון כימי הגורם להפרעות שאינן בתוך הנורמה, בעוד פסיכולוג יעסוק בגורמים סביבתיים ונפשיים לאותה תכלית. אין סתירה בין השניים (כל עוד הם קונסיסטנטיים) אך ''חציית קוים'' היא בלתי אפשרית. כלומר, את אותה ''תופעה'' ניתן לחקור תחת הנחות יסוד שונות ולהגיע למסקנות שונות. טענת ''עדיפות'' לעולם תהיה מופרכת ולו בגלל אי היכולת להוכיח הנחות יסוד, שמוצדקות על ידי שכנוע עצמי ותו לא (אחרת לא יהיו בגדר הנחות אלא עובדות)
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש