בתשובה לאורי, 22/07/03 23:09
יתד פאשיסטית (ותסריט אפשרי) 158973
התכוונתי שמחירי הסרטים פחות או יותר קבועים ובפיקוח. האם לשיטתך, בדרך זו למדינה יש שליטה על תכני הסרטים?
אגב, אם אני מבין אותך נכון, ההתנגדות שלך לפיקוח היא רק על ספרות מקורית, ופיקוח מחירים על ספרות מיובאת אינה בעיתית בעיניך ( למדינה אין מנוף וכולי).
יתד פאשיסטית (ותסריט אפשרי) 159629
קשה להניח שהפיקוח מקנה למדינה שליטה על תכני סרטים שאינם מיוצרים בתחומה, וזה הרי המקרה ב-‏99 אחוז לערך מהסרטים כאן.
מעבר לכך, רוב הסרטים המגיעים לכאן עוברים כבר צנזורה פעם אחת במדינת המקור, דבר המייתר את הצורך בשליטה ופיקוח ספציפיים כאן.

לגבי ספרות מתורגמת – מאחר ועל ספרות הנוצרת בחו"ל אין מערך צנזורה הדומה לזה הקיים על סרטים הבעייה קיימת בשני המקרים (מקור ותרגום). מעבר לכך, עצם הפיקוח על ספרות מיובאת הוא פיקוח בעקיפין על ספרות מקור, כיוון שהוא מעוות ומשנה את מבנה שוק הספרים באופן מוחלט.

בצד, פיקוח מכל סוג כלשהו פסול בעיני משום שהוא הגבלה שרירותית של החירות ומסירת ההכרעה והבחירה שלנו לידי פקידים ממונים, כך שההצעה מגונה בכל מקרה.
יתד פאשיסטית (ותסריט אפשרי) 159786
אני חושב שיש סתירה פנימית בדבריך אך מכיוון שאתה צריך לסיים שני מאמרים לא אעיק עליך.
יתד פאשיסטית (ותסריט אפשרי) 160026
אוקי, סיימתים. והסתירה?
יתד פאשיסטית (ותסריט אפשרי) 160094
ידעתי שזה יעבוד...

מצד אחד אתה טוען שאין בעיה בפיקוח על מחירי סרטים מחו"ל כי הם מצונזרים בארצות המקור. מצד שני אתה אומר שספרים מיובאים לא עברו צנזורה ולכן פיקוח על מחיריהם יגרום למייבאים להתחנן לעזרה ( בנוסח התסריט המשעשע שהבאת למעלה) ובכך לקבוע תימחור על בסיס תכנים.
ובכן, בהנחה שהסרטים אכן מצונזרים בארץ מוצאם‏1, הרי מן הסתם הצנזורה שם היא גם על בסיס תימחור ( לא נראה לי שבאירופה וארה"ב יש צנזורה ישירה על בסיס אידאולוגי‏2 לתכני סרטים), אי לכך, התמחור המדורג היה אמור להשפיע גם על יבואני הסרטים, ולגרום להם לרצות מחירים שונים לסרטים שונים. כך שגם פיקוח על מחירי הסרטים הוא צנזורה.

הערה נוספת, והיא לא בדיוק סתירה, זה שגם אם בחו"ל נעשה פיקוח אידאולוגי על סרטים (וראה ‏1) הרי הדבר לא מייתר פיקוח נוסף בארץ, הרי מדובר באידאולוגיות שונות, ואי אפשר לסמוך על הצרפתים( למשל) שידעו מה אלי בן מנחם(סתם) רוצה לצנזר כאן. שוב אנו רואים שלשיטתך המדינה שואפת לפיקוח אידאולוגי על תכני הסרטים, ופיקוח על מחירי הסרטים הוא שלב ראשון. מכיוון שפיקוח כזה קיים הרבה שנים, והצעד הבא במדרון לא מופיע, נראה לי שגם בעניין ספרים אפשר להרגע.

מצד שני, אני מסכים לחלוטין שפיקוח מכל סוג הוא מגונה, למרות שאין השלחות אופרטיביות של צנזורה, משטרת מחשבות והגבלת חירויות.

1 דבר שנראה לי די מופרך, אבל ניחא.
2 כלומר לא על בסיס פורנוגרפיה וכולי אלא יותר בכיוון שהיצעת בתסריט שלך.
יתד פאשיסטית (ותסריט אפשרי) 160581
ראשית, הבהרה: אני מתנגד לכל סוג של פיקוח, כולל של מחירי סרטים מחו"ל. לבד מהיותה מטומטמת מבחינה כלכלית, היא גם פסולה משום שמטרתה היא בכל מקרה שליטה (בקרה, צנזורה ישירה ועקיפה) במפיצי המידע.

אנסה להבהיר את עמדתי בצורה ברורה יותר:
הפיקוח על מחירי הסרטים המיובאים מחו"ל בעייתי פחות מפיקוח על מחירי הוצאות הספרים מכמה סיבות:
א. מפיצי הסרטים כבר עברו את הליך הקונסולידציה. כלומר, נותר רק קומץ מהם, השולט אנכית בכל הסרטים המוצגים בישראל – כלומר, גם הייבוא וההפצה וגם המכירה (בתי הקולנוע) נמצאים בידי שניים או שלושה גורמים. כדי לקיים שליטה צינזורית אפקטיבית יש צורך בצמצום משמעותי במספר ה"שחקנים" בשוק. אחרת, הצינזור לא יעבוד בצורה יעילה.
ב. הצנזורה בחו"ל אינה מבוצעת על פי תמחור. ישנם כאן שני מקרים: האירופי והאמריקני. באירופה רוב תעשיית הקולנוע נתמכת ולמעשה שורדת בזכות תמיכה ממשלתית, כך שהמנגנון הצנזוריאלי העקיף מתקיים כאן. בארצות-הברית הצינזור אינו מבוצע על פי תמחור ישיר (כלומר, אין תכתיב ממשלתי לעלות כרטיס קולנוע) אלא באמצעות דירוג הסרטים. את מקום הצנזורה הסמויה ששלטה עד לסוף שנות השישים (ונשברה סופית, דומני, עם "בוני וקלייד" בשנת 1967) החליפה צנזורה בדמות מתן דירוג צפייה לסרטים. כלומר, ככל שהסרט שלך כולל תכנים יותר שנויים במחלוקת, כך הוא מדורג באופן המגביל יותר ויותר את הצפייה בו. מאחר ועלותם של סרטים גבוהה מאוד (בניגוד לעלותם של ספרים) קשה מאוד להרים הפקה הכוללת תכנים שידורגו כך שהצפיה בהם תוגבל מאוד, הקרנתם בטלוויזיה או במטוסים תוגבל, וכן הלאה.
ג. איך יודעים שיש צנזורה? לפי התוצאות. אפשר להתווכח עד מחר על יעילות שיטה זו או אחרת, ואפשר פשוט להתבונן בתוצאות. מתוך כל הסרטים (כאלף?) המופקים מדי שנה בהוליווד, כמה סרטים אתה יכול למנות שערערו באופן משמעותי על הערכים המקובלים של דת ומין? כמה מהם נאסרו להקרנה בחלקים שונים של ארצות הברית? אם תבחן את ההיסטוריה מתחילת שנות התשעים תראה שמתוך אלפי הסרטים שהופקו אתה יכול למנות רק עלי תאנה ספורים, וגם הם תוך כדי מאבק, החרמה, איסור צפיה והגבלות חמורות.
ד. הפיקוח בחו"ל מייתר במידה רבה את הפיקוח בארץ משום שהוא מצנזר פגיעה ב"ערכים משותפים" – שאר הפריטים הדורשים צנזורה, כמו ביקורת על השלטון הקומי, ממילא אינם באים מחו"ל (הרי לא תצפה מהצרפתים להפיק סרט על שחיתותו של שרון...).
ה. אשר לפיקוח על סרטים: מתי בפעם האחרונה עלה כאן סרט המעלה נושא שנוי במחלוקת באמת? אני לא מדבר על מיני ביקורות מעורפלות ועקיפות אלא על ביקורת ישירה וברורה. הדוגמה היחידה העולה בדעתי היא "ג'נין, ג'נין" (סרט מחורבן, אבל שנוי במחלוקת) וגם הוא, כידוע, לא עלה ולא בטיח. ולך, צא וראה מה קרה לתיאטרון בארץ (שוב, במבחן התוצאה). האם מחזות נוסח מלכת האמבטיה, הזונה הגדולה מבבל, סינדרום ירושלים, גטו והיהודי האחרון הופקו בארץ בעשר השנים האחרונות?
ו. צנזורה ישירה ועקיפה: חשוב לי להדגיש שצנזורה אין צורך להפעיל בצורה ישירה. האיזכור של צינזור ישיר בפרודיה שלי היה להבהרת הנקודה, לא כטענה שזוהי הדרך היחידה. למעשה, צנזורה עקיפה יעילה הרבה יותר. אם אתה מצנזר ישירות (אוסר, מגביל, חוסם באופן פעיל) אתה חושף את עצמך לביקורת נגדית חריפה. צינזור עקיף, המטמיע את המסר הצנזוריאלי בלב היוצרים עוד בזמן היצירה, יעיל הרבה יותר.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים