בתשובה ליובל נוב, 08/07/03 9:38
לתועלת האנושות כולה 159335
התלבטתי אם לכתוב תגובה זו כאן או במאמר של גידי א.. בכל אופן, אני מציע כהמצאה עט OCR שמתרגם לבראייל.
לתועלת האנושות כולה 159337
אוי כמה שאתה צודק! בעצם הטכנולוגיה של סריקה ו-OCR במכשיר דמוי-עט כבר קיימת, אז למה לא עושים דבר כזה? או שכן?
לתועלת האנושות כולה 159346
איך העוור ידע איך לסרוק את הטקסט בו הוא מעוניין, בלי לראות אותו...?
לתועלת האנושות כולה 159778
הרעיון שלי היה שבמקום לקנות ספרי בראייל ביוקר, הוא יוכל להשתמש בספרים רגילים. מן הסתם גם בספר בראייל רגיל העוור לא יודע באיזה עמוד הוא נמצא עד שהוא בודק את מספר העמוד וכולי.
לתועלת האנושות כולה 160340
כן, אבל כדי להשתמש בעט-סריקה, אתה צריך לעבור במדוייק על השורות. עיוור לא יוכל לדעת איפה השורות, ולכן לא יוכל לסרוק אותן כראוי.
לתועלת האנושות כולה 160343
שמעתי על זה. יש לי מספר הצעות לפיתרון-
1) שאנשי ה OCR יתאמצו קצת ויפתרו את בעית האורינטציה.
2) לחבר את העט לסרגל T שיחזיק אותו מקביל לשורות.
3) במקום עט OCR זה יהיה "עכבר" OCR שקולט תחום יותר גדול ( מספר שורות) ויוכל לעשות alignment לפי הסביבה המודפסת.
4) לתאר את הבעיה באייל הקורא ולקוות שמישהו יפרסם כאן פיתרון.

בכל אופן- זה הרעיון, אולי מישהו בקהל מחפש פרויקט סיום?
לתועלת האנושות כולה 162538
מה לגבי משהו בגודל של "מחשב מחברת", צד אחד סורק אופטי (הצד התחתון, אותו מצמידים לדף), והצד העליון מסך ברייל רב שורות?

גודל אותיות ברייל גדול יותר, בד"כ, מאותיות דפוס רגילות, לכן מסך הברייל יכלול אפשרות גלילה (scrolling) כדי להציג את כל הטקסט המופיע בדף שהוא מכסה.

עם מכניסים לצעצוע מעבד חזק מספיק, אפשר לקבל תכונות של תוכנות OCR מודרניות, כמו למשל איתור טקסטים נפרדים (כמו למשל בדף עיתון) ועוד.
לתועלת האנושות כולה 162545
אולי אפשר לשלב את זה כתוסף ל-Tablet PC שמיקרוסופט מנסה לדחוף לאחרונה?
לתועלת האנושות כולה 162547
למעט הצורה, והשימוש במעבד, אני לא רואה הרבה קשר בין המכשירים. TPC לא כולל סורק מצידו האחד ולא מסך ברייל מצידו האחר.
לתועלת האנושות כולה 162548
נכון, בגלל זה מופיעה שם המילה ''תוסף''.
לתועלת האנושות כולה 162668
אבל... ב-TPC אחד הצדדים הוא מסך. חלק די מהותי מהמוצר. במכשיר שהצעתי, שני הצדדים תפוסים מאוד, לשני שימושים שונים.
לתועלת האנושות כולה 162699
כן, מה שאני מציע זה מכשיר שמתלבש על ה-TPC משני הצדדים, שכן לעיוור ממילא אין צורך במסך. החלק התחתון יהיה הקורא האופטי, והחלק העליון, שיסתיר את המסך, יהיה מסך הברייל. כל המערכת תנצל את כוח החישוב של המעבד של ה-TPC.
לתועלת האנושות כולה 162753
אם כך, למה "להתלבש" על TPC? לא יותר פשוט להתחבר (נניח דרך USB) למחשב כלשהו, TPC, נייד או שולחני, ללא הגבלת דת, גזע ומערכת הפעלה?
לתועלת האנושות כולה 162756
רצוי שזה יהיה מחשב נייד, כדי לא להגביל את העיוור לקריאה אך ורק במקום אחד. למה TPC ולא כל נייד? כנראה בגלל הצורה והגודל האחידים יחסית והמשקל הקל יותר, כמו גם הנסיון "לרכב על הגל" (בהנחה שהTPC ימריא). אין מצידי בעיה שיהיה כל מחשב נייד דרך שקע USB, רק צריך למצוא דרך לעגן אותו בצורה נוחה ובטוחה לרוב המחשבים הניידים על גדליהם וצורותיהם השונים.
לתועלת האנושות כולה 162779
(הדיון הזה מתחיל להיות שטותי). הנקודה היא שלא צריך "לעגן" אותו לכלום: זהו מכשיר בפני עצמו, ואין שום הגיון "להלביש" אותו על TPC (זה בערך כמו "להלביש" עט דיו על Quicktionary, או להיפך. פשוט מיותר ולא תורם כלום). אם אתה מתעקש להשתמש במעבד של מכשיר קיים, הצעתי לחבר אותו בעזרת כבל USB. סתם חיבור בעזרת כבל, ללא כל "הלבשה".
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162805
(אני חושב שלא). אני דווקא מאד בעד לעגן אותו. את המכשיר צריך להניח על מדיה כתובה, ולאפשר לקורא להשתמש בה בנוחות. ברגע שהמכשיר מעוגן על מכשיר אחר (TPC או מחשב ירך) אתה חוסך כבל מתנפנף שיכול להתקע בכל מני דברים - דבר שסביר שיפריע לאדם עיוור, ואתה גם מאפשר להחזיק את כל היחידה ביד אחת או שתיים, במקום להסתובב עם שתי יחידות נפרדות. אני לא שולל את אפשרות החיבור למחשב שולחני, אבל אני חושב שהיתרונות באופציית העיגון שוות את ההשקעה.
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162814
מהותם של תוספים היא האפשרות של אנשים שכבר קנו מוצר לשדרג אותו וע"י השידרוג להוסיף לו פיצ'ר שלא היה בו קודם.

איזו סיבה יש בעולם שלעיוור יהיה TPC או מחשב ירך שעליו הוא ירצה להלביש את התוסף? מה הסיכוי ליצר תוסף מתלבש שכזה שיתאים ליותר מ-TPC או מחשב ירך מדגם מאוד מסוים (אין יותר מדי דמיון בעיצוב ובגודל של הדגמים השונים)?

הפיתרון ההגיוני ביותר הוא הכנסת מערכת העיבוד במוצר עצמו. אין שום סיבה לחלק את המוצר ליחידת עיבוד (עם מסך שלא יהיה בו שום שימוש) ולתוסף המוצע. שיכניסו את הכל ל"קופסא" אחת ושלא יכניסו בקופסא הזאת חלקים מסורבלים שלא יהיה בהם שימוש.

פחות מסורבל וסביר להניח שפחות יקר (העיוור לא משלם על המסך ועל הטכנולוגיה שמממשקת בין היחידה לבין התוסף). מחיר וסירבול - אלו אספקטים מאוד חשובים כאשר מדברים על מחשבים ניידים, לא?
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162913
תודה. זו בדיוק היתה ההצעה המקורית שלי, לפני שערן הציע לשלב את זה עם TPC...
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162927
הכנסת המערכת במוצר עצמו תחייב תיכנון נפרד ועל כן, לדעתי, דווקא תייקר את המוצר ולא תוזיל אותו - החברה המייצרת תצטרך להשקיע הרבה יותר בפיתוח והמחיר יתגלגל אל הצרכנים. התלבשות על טכנולוגיה קיימת בצורה שהצעתי תוזיל את הפיתוח בגלל היתרון של הייצור ההמוני הקיים של הTPC ומחשבי ירך. לכן, לדעתי, למרות היתירות לכאורה, העלות הכוללת דווקא תהיה נמוכה יותר, כי בהצעה שלך העיוור ישלם את העלויות המשתנות של החברה המייצרת (עלות התכנון) שכבר נחסכו ממנו או שמתחלקים על קהל הרבה יותר גדול, במקרה של TPC או מחשב ירך. וכמובן יש גם את העניין של הכבל שחוסך סרבול מיותר לעיוור לדעתי.
סליחה שאני מתערב 162933
אבל נדמה לי שהבעיה הקשה זה לא כוח העיבוד ולא איפה מחברים את הכבל אלא משהו הרבה יותר פרוזאי- מה ידחוף את הסיכות הקטנות של הבראייל. אולי צריך שגידי יגיב כאן, אבל נדמה לי שהבעיה המכנית היא הסיבה לעלות הגבוהה של מקלדת הבראיל שלו.
בכל אופן, גם לזה הקדשתי מחשבה(נניח)- אני מציע להחליף את הסיכות בפייזואים (PIEZO) שירטטו במקום בסיכות שתבלוטנה. היתרון זה שאין חלקים נעים והמנגנון יתקע פחות.

אני לא יודע אם עיוור יכול לקרוא בראיל "רוטט" במקום בראיל "בולט", אבל אני מניח שכן. אני גם מניח שלא יהיה זמזום מעיק מהפייזואים.
סליחה שאני מתערב 162938
זו דווקא לא בעיה, אני חושב. כבר יצא לי לראות את מסך הברייל שלו, עם ה"סיכות" הקטנות. כשאני חושב על זה, בעצם לא הבנתי למה הוא עבה משציפיתי (2-3 ס"מ).
בפני עיוור לא תשים כבלים מתנפנפים 162816
אתם שניכם כלכך המאה ה-‏20...
USB - out
Bluetooth - in
אופטקון 163510
נזכרתי בשניות אלה שבתחילת שנות ה80 המציאו מכשיר בשם אופטקון מכשיר דמוי טרמזיסטור גדול שלתוכו אתה מכניס את העצבה שם יש לך טע בודד אחד.
אתה מעביר מצלמה על הספר ואתה יכולת ליקרוא טבלית של האוטיות הרגילות שהגיע אליך בצורה של זרמים לעצבה בכיתה א גם אני למדתי ליקרוא באוטיות מגנטיות בנוסף לברייל כדי שאוכל להשתמש באופטקון הבעיה של המכשיר היתה.
שהוא היה מעביר את החומר בצורה של זרמים קטנים של חשמל ואחרי 30 דקות הרעש של הזרם והתחושה בעצבה שיגעו אותך ולא יכולת לעבוד לעורך זמן אני לו יודע למה הפסיקו עם זה או אם רעיון דומה.
יש לי משיר כזה מלא בעבק הסגתי כזה כרציתי לנסות ליקרוא טוים אבל זה לא עובד כי הוא לא הסתדר עם הציור של החמשה.
לתועלת האנושות כולה או לפני שהדייון הופך לההיות מיקצועי מידי 163509
בעולם קימות כמה מערכות שהן מכונות בגודל מכונת צילום שבה עיוור מניח את הספר ותוך דקה זה מקריא לו את העמוד גם אם הוא מניח את הספר הפוך.
בקיבוץ געש ניסו לפתח תכמיקה דומה מכשיר שהם קוראים לו אלבוג אני חושב. זה מחשיר שיש לו מעבד של מחשב סורק ותוכנת ליגטורה אתה אמור להכניס ספר וזה אמור להקריא לך אותו בעיברית טיפה ממוזרה הבעיה היא שליגטורה היא תוכנה יקרה ועדיין יש טעיות ב OCR
כמי שניסה לעבוד עם סורק רגיל ותוכנת ליגטורה זה ממש בלגן כל פעם לסובב את הספר בשביל ליסרוק חצי דף נוסף.
צג ברייל רב שורות זה פיטרון יק צג הברייל שלי שהוא צג ברייל ישן וסטנדארטי של שורה 1 עולה 2700 שח אני לא רוצה לחשוב כמה יעלה צג מרובה שורות.
לטקן טע אחד בצג ברייל עולה כבערך 1000 שח. ולצג הברייל הישן שלי איין היום חלכי חילוף הבה נתפלל שלא ידפקו לו יותר טעים.
בסיפריה לעיוורים עד היום יש מעטיקות שיושבות מול מחשב ומעטיקות סיפרי ברייל אחד לאחד לפעמים הם משתמשות בOCR אבל כל סריקה בליגטורה זקוקה לעבודת עריכה גדולה בגלל הטעויות של ההתוכנה.
עוד בעיה שיש לעיוורים עם הסורקים זאת בעית גודל הספר אתה לא יכול לדעת איפה הסוף של הדף כלא כל הספרים בגודל סטנדארתי.
האמת שעט כזה יכל לההיות פיטרון פלא כיכולתי למשל ללכת לחנות דיסקים או ולסופר ווליקרוא את מה שכתוב על העריזות.
עוד בעיה שקימת אצל עיוורים מבוגרים שנוטלים טרופות זה שהם לא רואים מה כתוב על הקופסאות והם לו יודעים מה שיך למה.
חברה ישראלית פיתחה פיטרון של מדבקות מדברות כלומאר.
מדבקות שמיצד אחד אתה מדביק על משהוא נגיד על טרופה אתה מחזיק עט ביד השניה לוחץ על כפתור ואומר ויאגרה 300 מיליגרם ובפעם הבאה כשאתה עובר עם העט על המדבקה אתה שומע את ההקלטה.
חשבתי לירכוש כזה ולהדביק מדבקות על 1500 הדיסקים שלי אבל כל מדבקה כזאת עולה 3 חש לא שווה לי אני יכול בכסף הזה ליכנות עוד דיסקים.
סינרגיה? 163551
האם פרויקט בן יהודה גם מתעסק עם בראייל? אסף? מישהו?
סינרגיה? 163554
מה זה פרויקט בן יהודה?
סינרגיה? 163557
אז כנראה שהוא לא מתעסק בברייל...
פרויקט בן יהודה 163565
פרויקט בן יהודה 163583
נכנסתי לאתר של בן יהודה הוא נגיש מבחינתי הבעיה היחידה שלי היא השירה כשאני נכנס לשיר השיר מנוקד ואני לא יכול ליקרוא אותו
טל כהן באייל בזמנו יצר משהוא שמוציא את הניקוד טל האם תוכל ליכתוב תוכנה שאתה עושה קופי מחלון אחד והוא מוציא את ניקוד מכל שיר שארצה ליקרוא באוקאפי בבן יהודה ועוד.
פרויקט בן יהודה 163648
אתה משתמש בעברית לוגית או בעברית ויזואלית?
פרויקט בן יהודה 163649
עיברית לוגית ויזואלית רואים הפוך
פרויקט בן יהודה 163694
נסה את זה:
זה מסיר את הניקוד ונותן תוצאה בעברית לוגית.

זה עדיין מקפיץ סימני שאלה ופסיקים מסוף השורה להתחלה, אבל אני אתקן את זה ביום ראשון. אם זה לא עובד, ספר לי מה בדיוק קורה ואנסה לסדר.
לתועלת האנושות כולה או לפני שהדייון הופך לההיות מיקצועי מידי 370493
מתקן בפיתוח, זול הרבה יותר ניתן לראות פהֿ
לא ממש הצלחתי להבין את הפרטים, אולי מישהו עם יותר כישורים טכניים?
יורם
לתועלת האנושות כולה או לפני שהדייון הופך לההיות מיקצועי מידי 370709
גם אני לא הצלחתי להבין איך זה עובד, זה נראה יותר כמו משחיז סכינים מאשר מכונת בראיל. כמו כן שמתי לב שהעידכון האחרון הוא מ2002, מה שמעלה את החשד שמישהו הפסיק לפתח בשלב מסוים (גם האנימציות לא נפתחו לי). מה שכן, המשפט
The main impediment to more widespread use of Braille displays is the cost, which is largely due to the hundreds of powered actuators (one per Braille dot) needed to display a line of Braille text
מחזק את החשד שהעלתי כאן תגובה 162933.
לתועלת האנושות כולה 160356
יש סורק שהוא לא דמוי עט, אלא מעין מצלמה שמצלמת בכל פעם מקטע מרובע של העמוד. עם קצת הגדלה של המכשיר, עיוור יוכל לסרוק כל עמוד בשתי נאגלות.
כבר קיים 163589
שלום לכולם,
גידי ביקש ממני להוסיף קצת מידע לכולם לגבי מכשירים קיימים, אז ככה: מקריאה של השאלות והתשובות היתרשמתי שיש לכם המון ויותר מדי זמן פנוי *G*. המסקנה שלכם שזה צריך להיות מכשיר ייעודי היא נכונה אבל חסר לכם קצת ידע לגבי עלות של צג בראייל. אנחנו מדברים על בסביבות 80,000 ש"ח לצג של 80 תווים. כן, כן לא טעיתי באפס. לכן כמו שגידי סיפר יש מכשירים כמו שציינתם שמקריאים את החומר. בשפות נורמליות אין בכלל בעיות, האיכות של ה:OCR מצויינת והאיכות של סינטסייזר הדיבור היא גם כן טובה מאוד הן מבחינת התרגום לפונטיקה והן מבחינת ההשמעה.
הבעיה היא שעברית אינה שפה נורמלית, ה:OCR הכי טוב לעברית הוא של חברת ליגטורה והוא בעיקר טוב לחסוך עבודה כשיש לכם הרבה עבודת הקלדה. תחשבו על זה שגם אם הדיוק של המילים הוא 70% אז המשמעות היא שצריך להקליד רק 30% מהעבודה. הבעיה שלמקרה שלפנינו זה לא עוזר כי צריך דיוק טוב מאוד.
גם בעיית ההשמעה לא פשוטה. האלגוריתמים לתרגום מסובכים כי אין ניקוד בעברית ולכן לא יכולים לעבוד על מכשירים מיובאים מחו"ל שמשתמשים במשהו אחר מאשר PC עם חלונות.
תחלס, הפתרון הוא לקרוא את הספרים באנגלית. אני מקווה שגידי כבר ירשם לקורס ללימוד אנגלית ובזה ניפתור את הבעייה.
להתראות,
ראובן ניסר
אופק לילדינו
כבר קיים 163639
יופי,סוף סוף מומחה. אולי תוכל להסביר לי ולשאר הדיליטנטים כאן למה צג בראייל כל כך יקר? מה עולה כל כך הרבה? חומרה, תוכנה, פיתוח (NRE)?
האם אתה טוען שמקלדת בראייל באנגלית תהיה הרבה יותר זולה?

תודה
כבר קיים 163641
הנה ניחוש לפני שראובן מספיק לענות - אין עדיין קהל מספיק גדול אז עלויות הפיתוח מתחלקות על מעט מוצרים בפועל.

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים