בתשובה לניצה כהנא, 24/07/03 18:42
חשיבות 159345
הפרת סדר במקום ציבורי עדיין אינה אלימות של ממש. האנלוגיה המתאימה יותר היא זו, שבה היית מתחילה לפצוע ולהרוג את החולים בחדר המיון, חולה אחרי חולה, כאולטימטום - עד שהרופא יגיע.
חשיבות 159396
ההשוואה לא נכונה. האלימות של הליגה להגנה יהודית בעניין יהודי רוסיה כללה פיצוץ (במובן המטפורי) של הופעות תרבות רוסיים, הפגנות סוערות ללא התחשבות בחוק שעות עבודה ומנוחה ליד השגריריות וכו'. היו גם איומים לרצוח דיפלומטים רוסיים אם בריה''מ תוציא להורג שני יהודים- שלא הוצאו להורג עקב איום זה.
כל זה הציל עשרות ומאות אלפי יהודים מהדיכוי בו היו שרויים, ולא גרמו למות של אף אחד אחר. (המזכירה שנהרגה ממשלוח מעטפת נפץ נהרגה הרבה אחרי שהרב כהנא עזב את הליגה והוא כלל לא נחקר בעניין על אף שחזר לארה''ב פעמים רבות).כך שלא מדובר על להרוג מישהו על מנת להציל את הבת שלי.

הנקודה המרכזית בטיעון היא שיש מצבים בהם אסור לך להיות ''בסדר''. אני חושבת שאין לאף אחד ספק שבמקרה של אותו אב, בדיעבד הוא היה ממש לא בסדר בבסדריות שלו.
נכון שיש סכנה שכל אחד יעשה שבת לעצמו ויחליט שלא בא לו להיות בסדר. אולם בשביל זה יש את המנגנונים החברתיים ששומרים על חוק וסדר שמאזנים את זה. ורק מי שהעניין בוער בו עד כדי שהוא מוכן לשלם את המחיר החברתי המיידי של להיות מוקצה בחברה הסובבת אותו, נוקט בשיטות אלו. במקרים אלו, רק ההיסטוריה שופטת האם האדם חש נכון את המציאות, ופעל נכון, או שהיה סתם חוליגן פרוע. (גם זה סיכון שאדם כזה לוקח על עצמו, הרי ייתכן שאפילו ההסטוריה לא תטה לו חסד). רק אדם שהאמת בו בוערת וברורה מאוד, יקח על עצמו את הסיכון.
במקרה של הרב כהנא בעניין יהודי רוסיה ההסטוריה כבר אמרה את דברה, והיום יודעים שהוא צדק בפעילותו, והוא, על ידי ניתוח נכון של המצב, מסירות נפש, ומוכנות לקחת סיכונים גדולים שלו ושל אנשיו, הצליח להסיט את כיוון התנהלותן של המעצמות הגדולות בעולם, לכיוון של שחרור אחיו היהודים מהדיכוי הסובייטי. שם הסיפור נגמר הרבה יותר טוב.
היה סרט כזה 159469
John Q, שבו אב חוטף חדר מיון כדי לדאוג לבנו להשתלה, או משהו כזה.

ואם כבר אנחנו בעניין, שיטת הפעולה הזו היא *לא* לגיטימית, טבל היא *מובנת* כאשר מדובר באדם יחיד המקושר רגשית למקרה, ומגיב כך באופן ספונטני. אחרת (כמו במק'רה הככניקי) היא גם לא "מובנת".

חזרה לעמוד הראשי המאמר המלא

מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים