בתשובה לשי כהן, 05/02/01 21:33
 |
|
 |
||
|
||||
 |
אמנם גם אחרים כבר ענו לך, אבל הרשה לי להוסיף. נסה אתה לחשוב שנית על האפשרויות שעמדו בפני החיילים בכפר קאסם. האם באמת צריך להעמיד בשורה פלחים שחזרו מהשדות לאחר שלא ידעו על דבר העוצר? האם הייתה סכנה ברורה ומוחשית מידיהם? אפילו האנגלים לא נהגו כך ביהודים וערבים. היש ערך לחיי אדם בעיניך כלל? אבל חמור מזה. ראיתי שנאה רצחנית ובנאלית גם יחד. גם בעיניהם של הנאצים, גם בעיניו של הפלשתיני שידיו מגואלות בדם בחלון משטרת רמאללה, וגם בעיניהם של מפגינים יהודיים שכמעט וביצעו בעצמם לינץ' בערבי בירושלים לפני כמה שבועות בעקבות רצח הזוג כהנא. לאף-אחד אין מונופול על השנאה והרוע, וחבל שאתה מנסה להצדיק בבנאליות את הארוע בכפר קאסם. אני לא רוצה להמשיך ולהיגרר להשוואות לטיעוני הגנה של איכמן כיוון שהבנאליות בה אתה מקבל את הרוע מעוררת בי תחושת קבס. ואיני חוזר בי ממה שכתבתי. |
 |
 |
 |
|
|
|
||
|
||||
|
כאחד שהיה בהלווית בני כהנא הי"ד וראה את ה"כמעט לינץ"' הן בערבים שנקלעו לאזור והן בתקשורת, בא ואסביר לך משהו. כשראיתי את ההמונים מסתערים חשבתי להתערב ולמנוע לינץ' אולם כשהתקרבתי ויתרתי מהסיבה הפשוטה: כמו ערס שצועק "תחזיקו אותי, תחזיקו אותי", צעקו שם מי שצעקו "מוות לערבים". ואני מזכיר לך שההלוויה אמורה לרכז את היהודים הכי חמומים בארץ. למרות שהקהל צמצם טווח לערבים עד כדי מגע, מלבד חבטות קלות הנ"ל יצאו בשלום. כשראיתי את זה חשבתי לעצמי מה אם יהודי היה נקלע לרמאללה, או אפילו לנצרת באמצע הלוויה. הרי לו היה בהמון אחד שבאמת מתכוון להרוג את אותם ערבים הוא היה עושה זאת ללא שום בעיה. מה זה להרוג אדם, אבן בראש פעם או פעמיים והאדם מת. עניין של מה בכך אולם לא אצל יהודים- מחוממים ככל שיהיו. אתה יכול לצעוק כפר קאסם עד מחר, זה לא יכול לטשטש את הפער המוסרי הבלתי ניתן לגישור בינינו לבין אוייבינו. בין ישראל לעמים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה יכול להעמיד אותי על ההבדל המוסרי העמוק שבין ברוך גולדשטיין ועמי פופר לעומת יחיא עייש? בין שקולניק, שירה בשבוי כפות, לבין עושי הלינץ' ברמאללה? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
עמי פופר הוא (לפחות היה) חולה רוח, אדם שעבר התעללות ואיננו אדם נורמאלי בחברה שלנו, בניגוד ליחיא עייש שהינו נורמאלי (שלא לומר נערץ בחברה שסביבנו). חולי רוח מה לעשות ישנם גם אצל היהודים. ברוך גולדשטיין, עשה מה שעשה כהגנה מרחבית, התייחסתי באריכות לנקודה מעל בימה זו, בניגוד ליחיא עייש שלא אויים על ידינו אילולי בחר לרצוח את ילדנו(ואל תחנטרש לי את השכל על כיבוש כי הכיבוש היה הדבר הכי טוב שקרה לערביי יש"ע, וזכויות לאומיות לא מגיעות למי שהגדרתו העצמית כעם נעה סביב הצורך בן אלפי השנים להכחיד את העם היהודי או לפחות את מדינתו) שקולניק ירה _במחבל_ אמנם כפות אך _מחבל_ שתכנן לפגוע בילדי בית הספר המקומי. ועכשיו למילון משה למונחים שימושיים: מחבל - אדם שטוב אם ימות ויפה שעה אחת קודם. בניגוד ליחיא עייש שסתם נטפל לאזרחים תמימים. אני מקווה שעמדת על ההבדל המוסרי העמוק. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומה עושים אנשי מילואים בשטחים? שולחים פרחים לפלסטינים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
במחוז גוש דן? מחלקים סוכריות לילדי הגנים? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מה הקשר?! מחבל נשלח לפגוע באוכלוסיה. אנשי צבא נשלחים לשטחים כבושים כדי לשמור על כיבוש. עמים כבושים נוטים שלא לחבב את כובשיהם, מה שאומר שאנשי הצבא, במידה והעם המדוכא יעיז להתקומם, יחסלו אותו. מה הקשר למחלק סמים?! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הדיון הוא סביב להשוואה בין רוצחים משני הצדדים. לא ברור כיצד שרבבת את חיילי המילואים (מעניין אגב שאינך כולל את עצמך איתם\\נו). אם יש לך הערה עניינית שתתרום לדיון אתה מוזמן להשחיל אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לא שרבבתי עצמי איתם, כיוון שאינני מתכוון לשרת בשטחים. הדיון (על שקולניק, אינני מדבר על השאר) הוא סביב שליחיהם של עמים הנועדו לפגוע בעם השני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואנשי המחתרת היהודית, שירו בילדה בת שלש בחברון? שפתחו באש אוטומטית במכללה האיסלמית? שמילכדו ששה אוטובוסים ערביים (ובכך לימדו את עיאש כמה שיעורים)? הנערים שהטילו את הרימון בשוק הקצבים, הרוצחים מתרקומייא, האחים קהלני, שהפיגוע שלהם השתבש - כל אלה, ואחרים רבים ששכחתי, העידו מן הסתם על העליונות המוסרית של "העם היהודי". ועכשיו לפרובוקציה: מחקרים גנטיים מראים, שהפלסטינאים הם צאצאי היהודים שישבו כאן בתקופת בית שני. הם התנצרו עם התנצרות האימפריה והתאסלמו עם הגעת האיסלם. מה זכותם של יהודים, שאבותיהם מעולם לא גרו כאן, שאבותיהם מעולם לא היו יהודים (רוב יהודי העולם הם תוצאה של גיור), או שנטשו את ארץ ישראל, לבוא לכאן ולגרש את צאצאי היהודים שנשארו על אדמתם למרות הכיבוש הרומאי, הביזנטי, והערבי? האם המיתוס הציוני על "העם היהודי החוזר מן הגלות" לא מקבל טוויסט אירוני מאד, כשמסתבר שהציונים הם פולשים אירופים, המגרשים את צאצאי היהודים של בית שני? |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
המשותף למקרים שהזכרת זה: 1. חריגות בחברה היהודית. 2. פעולות שהתבצעו כנקמה על, ואחרי שפקעה הסבלנות מתגובה\\פתרון מסודרים של הממשלה. זה לא המצב אצל שכננו, מלעשות. אימאלה פרובוקציה: ראשית המחקרים לא קובעים שום דבר אלא מצביעים על קירבה גנטית שיכולה להיות מיוחסת אם ממש תתעקש לאברהם אבינו ומשפחתו הענפה, מהם התפצלו רבים מעמי האזור. שנית ה'מיתוס הציוני' לא ממש מטריד אותי. מה שחשוב הוא עם ישראל שחוזר מתוקף ההבטחה האלוקית לארצו- והעובדה שבמהלך הדורות נכנסו\\יצאו רבים ל\\מתוך העם לא חדשה ולא צריך מחקרים גנטיים לאשש אותה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אין דבר אירוני בטוויסט הנ"ל. אילו היו מגדירים עצמם, הפלשתינאים - כיהודים, היה אולי על מה לדבר... בעצם, גם אילו היו טוענים כי יהודים הם, ככל הנראה לא הייתי מקבל טענה זו. מרגע שהתנתקו, מרצון או בכפיה, מהעם היהודי, אין להם זכות (היסטורית) על הארץ. הרי באותה מידה היית יכול לטעון, שבמחקר גנטי זה או אחר הוכח, שהפלשתינאים הם צאצאי עם כלשהו שישב בא"י לפני השתלטות היהודים עליה. האם על סמך ראיות גנטיות כאלה לבדן, ניתן להכריע בסוגיות אקטואליות? מה גם, שאני אישית, נוטה לאמץ גישה בדלנית משהו בשאלת מיהו יהודי. לדעתי, אין אדם יכול כעת, להצטרף לעם היהודי. גוי שעובר גיור, פשוט מאמץ לעצמו אורח חיים דומה לזה של היהודים הדתיים – הקשר בינו לבין העם היהודי הוא רופף ביותר, במקרה הטוב. אדם שמגיע לארץ, וקושר את גורלו בגורלנו (כלומר, משרת בצבא, משלם מיסים וכו') יזכה למלא הערכתי, אך בין אם עבר גיור או לאו, בליבי פנימה לא אתפסהו כיהודי. אי לכך, מבחינתי נשרפו כבר כל הגשרים אל היהדות (איני יודע מתי קרה הדבר, שכן ההגדרה היא רגשית ולא שכלתנית), ואל לנו לחפש את בני עמנו האובדים, לא בהודו, לא באפריקה ואפילו לא בין אלו אשר חיים בינינו, אך משום מה במקום לנסות ולשפר את חייהם, מבקשים להרע את אלו שלנו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
בנוגע לפקובוקציה: אין שום שייכות דתית לעניין היאחזות גיאוגפית, ע"פ תפיסתי האישית. בעצמך ציינת, שהפלשתינאים הנם יהודים לשעבר, וגם נוצרים לשעבר. כשהגיעה העת דתם המקודשה הפכה לאיסלאם. עצם זכותם להתיישבות כאן, נעוצה אך ורק בעובדה שהם פשוט.. כאן. תמיד היו. התמדתם הגיאוגרפית, ולא הדתית היא זו שמקנה להם את זכות הקיום במקום בו היו מאז ומעולם. הציונות, כאידיאולוגיה, היא דבר גחמתי ככללו. זה מאוד נחמד, טוב ויפה שבאו אנשים, עשו מדינה, הזיעו הרבה. גירשו כמה מקומיים בדרך. אני מאוד מעריך את זה, בממדים הסטוריים, הרי אני נהנה באופן ישיר מכך, בהיותי אזרח במדינת ישראל. אולם, אובייקטיבית (וכאן הצדק עמך) הדבר הטפילי הקרוי "ציונות" פסול אך ורק ובגלל שטמוע בו עקרון ההשתלטות הגיאוגרפית והמדינית, באם במוצהר או כתופעת לוואי. אישית וסובייקטיבית, כולי שמחה שזה קרה. שנינו *כאן* כדי לדון בכך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ומניין לך שיחיא עייאש *היה* (הוא איננו עוד, כזכור - השטיק המגניב עם הפלאפון...) נורמלי? אולי גם הוא היה חולה רוח? לא, אני לא מנסה לטעון שהיה חולה רוח. אולי, לך דע. אבל יוסי צודק בכך שטרור הוא טרור, וניתן להשוות בין טרור יהודי לאומני לבין טרור פלשתיני לאומני. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ניתן אם מאוד רוצים להשוות בין מעשים של בודדים, לא ניתן להשוות בין התופעות בכללן. מה לעשות ושורה התחתונה התפוצצו והתפזרו בשנים האחרונות במרכזי הערים בישראל איזה 150 אזרחים תמימים לחלוטין, ולא שמעתי על דבר שמתקרב לכך ברמאללה. מה לעשות וערבי אפילו בשיא המהומות יכול להסתובב בבטחה בכל מקום בארץ (פרט אולי להלוויית כהנא) ואילו יהודי שיציג את כף רגלו בעיר ערבית ביש"ע ימצא את ראשו מתגלגל הרחק מיתר חלקי גופו. מה לעשות ואצלנו עולם המושגים בשיח הציבורי והמונחל לילדים הוא "מוסריות", "שלום" וכדו' בעוד שזה של שכננו כולל את מיין-קאמפ (לא במקרה השמאל הקיצוני-והמתמם בארץ מצטט ערבים זקנים שמדברים על כיבוש ועל הבתים של אבא ביפו ולא את תמלילי רדיו רמאללה) אם אתה מתעקש להשוות את עצמך וחברתך לשכנינו שיערב לך, אני בטוח שאני והחברה בה אני יושב נעלים מהם לאין ערוך. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
לדעתי ההבדל הוא כמותי ולא איכותי. אני סבור בכנות שאחת הסיבות שערבי יכול להציג את כף רגלו בשכונות מסוימות מבלי לחשוש לחייו היא עובדת אכיפת החוק במדינת ישראל (וכאן אכן יש הבדל משמעותי בין מדינת ישראל לבין הרשות הפלשתינית). עובדה זו מונעת גם מעשי בריונות פחותים יותר, וכמובן שהיא מונעת מעשי לינץ'. אין לי ספק שיש לא מעט אזרחים יראי-חוק שאלמלא יראת *אכיפת* החוק עליהם, היו מתפרעים בצורות דומות למחזות להם אנו עדים בחסות הרש"פ. שים לב, כאשר משווים בין א' לבין ב', אין בכך משום קביעה כי א' וב' שווים, אלא הצבתם זה לצד זה (juxtaposition) לשם בחינת *ההבדלים* והמשותף. על-כן אני *כן* משווה את מדינת ישראל לרשות הפלשתינית. מובן מאליו שאינני טוען כי הן שוות. עם זאת, אני *לא* בטוח שאני והחברה בה אני יושב נעלים מהם לאין ערוך. יש לנו כמה יתרונות נסיבתיים, וכמה יתרונות אובייקטיביים, אך שוב, אני מוצא שמדובר בהבדלים כמותיים ולא איכותיים. כדוגמה אקח את המודעות לדמוקרטיה. במדינת ישראל כוננו משטר דמוקרטי, והאוכלוסיה משתתפת במשחק הדמוקרטי (פתק לבן, פתק צהוב...). עם זאת, לטעמי אין החברה הישראלית מתאפיינת בתודעה דמוקרטית יציבה ומקפת. ברשות הפלשתינית יש עוד פחות תודעה דמוקרטית, וסממני השלטון בה, על-אף שנומינלית הוא דמוקרטי, נראים אוטוקראטיים. *ברם*, לדעתי זה ענין של זמן. גם ישראל היתה מעוז בולשביקי ואנטי-ליברלי בראשית דרכה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ואני מבין שהיית בכל מקום באותו יום, עם על אחד ואחד? ואגב, גם "חבטות קלות" זה משהו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
ערן! גם אם הינך צודק בדבריך, ההשוואה שעשית בין כפר קאסם לשואה אינה במקומה והינה מקוממת. גם טיעונים שנשמעים באוזניך כטיעוני הגנה במשפט איכמן או טיעונים של נאציים אחרים במשפטי נינרברג, לא נותנים שום מקום להשוואה בין השואה לכפר קאסם, שום מקום להשוואה בכלל. אסור להשוות בין השואה לבין דברים אחרים וגם משפטים שיהיו מוסכמים על כל, כמו "סדאם חוסיין הוא היטלר" (משפטים שנשמעו בזמן מלחמת המפרץ), צריכים לא להאמר כיון שהם נותנים פתח במחשבתנו לחשוב שהשואה היתה מלחמה כמו מלחמות אחרות רק בסדר גודל שונה, וזה לא נכון. ואוסיף ואומר, שאתה אישית צריך להיזהר מהשוואות יותר מכולנו. כי מי ששם כל ארוע על שולחן הניתוחים הפוליטי ומנסה לנתחו, יכול גם לנתח את השואה. אסור לנתח את שארע בשואה. אפשר לנתח את מלחמת העולם השניה, אבל אסור לנתח את השואה. יאיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
כשכתבתי על השואה כדת הישראלית, בדיוק לכזה סוג של חשיבה התכוונתי. מה זאת אומרת, "אסור להשוות"? השואה היא אירוע הסטורי כמו כל אירוע הסטורי אחר. מותר, ניתן וצריך להשוות אותה לאירועים הסטוריים אחרים. אתה יכול לומר שההשוואה מופרכת, אתה יכול לומר שהיא לא מדויקת, שהיא לא במקומה - אתה לא יכול לומר שהיא "אסורה". למה אסור לנתח את השואה? אם אתה רוצה ללמוד ממנה משהו, כדאי שתנתח אותה. מי שמסרב לנתח אירוע, אומר שהוא לא מתעניין באירוע עצמו, אלא בסמל של האירוע שיצר לעצמו. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
1א. אסור להשוות אין פירושו שאי אפשר להשוות, אלא שהשוואה שכזו תפגע בהבנתנו את השואה ותמעיט בעיני עצמנו את שקרה שם. מה יקרה אם תתמעט דמות השואה? מעשים נוספים כשואה יכולים לקרות שוב. על כן אני מעדיף את השיקול "החינוכי" הזה על פני החשיבות "ההסטורית" של השואה כארוע היסטורי. לא אמרתי שלא צריך ללמוד את שקרה בשואה, אסור רק להשוות אותה לארועים אחרים. 1ב. השואה אינה הדת שלי (בדיתי לעצמי מספיק דתות כמאמר הידוע) והיא גם אינה הדת הישראלית לפי דעתי. בדיוק להיפך: הציבורים הדתיים התקשו להתעמת עם השואה מטעמים תיאולוגים, הציבורים הסוציאליסטים שהנהיגו את ראשית המדינה התקשו עם האשמה על שתיקתם בזמן השואה, הציבורים הרוויזיוניסטים התקשו עם "הליכה כצאן לטבח" וכו'... בתוך מסגרת חיי נמצאת תודעת השואה, אך היא אינה מרכזית מספיק כדי שתחשב כדת. 2א. לא אמרתי לך שאסור לנתח את השואה כדי ללמוד ממנה משהו (בנושאי אנטישמיות למשל ונושאים נוספים) אמרתי לערן בילינסקי שאסור לו לנתח את השואה כפי שהוא מנתח את מלחמת העולם השניה. שוב, לא כי אי אפשר אלא בגלל המשמעויות "החינוכיות" של כך. 2ב. אני בהחלט מתעניין בסמל של השואה יותר מהשואה עצמה כיון שאיני הסטוריון וגם לא חוקר פוליטיקה (לא כולם מוצלחים כנראה, אפילו שסבתא שלי היתה גאה אם נכדה היה הסטוריון) וכפי שאמרתי אני מעדיף את המשמעויות החינוכיות על פני ההסטוריות. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
מעשים נוספים כשואה יכולים לקרות שוב, אתה אומר, ויש להישמר מהם. יפה. הבה נראה. השואה היא מלחמת השמד של הגרמנים נגד היהודים בשנות הארבעים של המאה שעברה. ובכן, הנני להרגיעך: השואה לא תקרה שוב. זאת מהסיבה הפשוטה, שהמאה שעברה עברה כבר. לא שאני באמת שאנן. דברים דומים לשואה ונוראים מאוד יכולים לקרות, ויש שיאמרו שקרו וקורים. אבל איך נדע להשמר מפניהם - יותר נכון, איך תודעת השואה ("משמעויותיה החינוכיות") תעזור לנו - אם אסור לנו להשוות לשואה שום דבר אחר? הצעתי היא - להשוות במרץ ובלי בושה. מהי השוואה? בבית ספר יסודי היו מבקשים ממני להשוות דברים, ושם למדתי שאין פירוש הדבר להגיד "א' הוא כמו ב"' וזהו, כי אם להגיד "א' הוא כמו ב' מבחינה כזו, אבל שונה לחלוטין מבחינה אחרת". לכן, בהשוואת כזו של השואה לכל דבר אחר איני רואה המעטת דמותה. וזה מביא אותנו לעניין "השואה וכפר קאסם". איני חושב שמישהו יטען ברצינות שטבח כפר קאסם הוא "כמו השואה", או שצה"ל הוא כמו הוורמאכט (מכל בחינה!). בסך הכל משתמשים בלקח מסויים שאותו הפיק המין האנושי (או חלקים מתוכו) מהתנהגות הגרמנים במלחמת העולם. הלקח המסוים הוא, שיש פקודות שאסור לציית להן, ושהמציית להן הוא פושע. ברור שפשעים כמו טבח כפר קאסם נעשו על ידי אומות אחרות במצבים אחרים, ובוודאי גם יותר ויותר גרועים. ברור שגם בלי קשר לשואה הטבח הוא נורא. אבל לפעמים קל להתחיל למצוא נסיבות מקלות ותירוצים, ולקנות הצטדקויות של "מילוי פקודה". לכן לפעמים צריך את ההשוואה לשואה, כדי שנקבל חזק ובפרצוף את ההבנה עד כמה המעשה של אותם החיילים היה נורא. זהו בפירוש לא מחקר מדעי של השואה (שגם אותו איני פוסל, אבל זה דיון אחר): זהו שימוש לגיטימי ומועיל במשמעויות החינוכיות של השואה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני יודע ההשוואה היא מקוממת, לכן אני בדרך-כלל נמנע מההשוואה הנ"ל, אולם דבריו של מר כהן קוממו אותי. אליבא דמר כהן היה על החילים בכפר קאסם לבצע את העוצר בכל מחיר, בלי הפעלת שיקול דעת, תוך קבלת התירוץ "אללה ירחמו" כמטפחת לכסות בה את ערוות המעשה. אני חושב שעיוורון שכזה מעיד על טכנוקרטיות אטומה שמתעלמת מהפרדה ברורה בין "טוב" ל-"רע" ובין "סביר" ל-"לא סביר בעליל". לקחת פלאחים ,בתוך המדינה, שחזרו מהשדות, להעמיד אותם בשורה ולירות בהם נראה לי לא נתפס "במידה קרובה". התיחסו לזה כבר כאן שם "הבנאליות של הרצח". אשר לשאלת ניתוח השואה. אני מעדיף לענות לך בדואל, אבל כאשר מנסים לדון בקריטריונים מדעיים (ואפילו היסטוריים) אין דבר מקודש, לכן איני רואה פסול בניתוח השואה מבחינה מדעית. הבעיה מתחילה כאשר אנשים ינסו לייחס משמעות ערכית לתוצאות דיון שכזה. מאמריו המצויינים של ירדן ניר – "בין מוסר להשכל" א ו-ב מתייחסים לנושא בצורה ממצה. דיון 216 דיון 224 |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האמנם נדמה לך שהמשפט "סדאם חוסיין הוא היטלר" מוסכם על הכל? | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אתה מכיר מישהו שמתנגד למשפט הזה ? בעיקר מישהו שחווה את מלחמת המפרץ ? חוץ מזה, סדאם חוסיין הוא רק דוגמה, ואתה מוזמן למצוא דוגמאות אחרות לעצמך. יאיר. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
הנה, מצאת מישהו שמתנגד למשפט הזה. לא שאני תומך בדיקטטור החביב שהוזכר, אבל מה לו ולהיטלר? נראה לי שהיטלר היה שבוי ברעיונות המגלומניים שלו על רייך חדש, ובסופו של דבר הביא להחרבתה של גרמניה ולמותו של הרעיון הנאצי (לא שיש להצטער על כך, חלילה). אני אומר זאת בידיעה שמר בילינסקי יזדרז לקטול אותי, אבל פוליטיקאים טועים, וזו דוגמא טובה. סדאם חוסין נראה לי מדינאי מפוכח ביותר, שיצא למלחמה מוגבלת שהוכיחה את עצמה מבחינתו. מעמדו לא נחלש, הוא עקץ את ישראל בצורה כואבת, ואפילו מצטייר כמגן המוסלמים כנגד המערב. ואם מבחינת מידת האכזריות מדובר, אינני מכיר דרך לשפוט בתחרות מוזרה זו. ודאי שהיטלר היסב יותר סבל לעולם בסופו של דבר, אך חלק מכך הוא פשוט הימצאותה של גרמניה בדמת הטכנולוגיה העולמית, כולל טכנולוגיות הרג. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני מוותר לך הפעם, ולו רק בגלל שנושא מלחה"ע ה-2 כל-כך טעון בחברה הישראלית וכל דיון פומבי שכזה יגלוש במהרה לדיון מוסרי ולא רלוונטי. אם אתה רוצה יותר פרטים אתה מוזמן לפנות אלי בדואל. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
סדאם חוסיין הוא לא היטלר. הדמיון העיקרי הוא בעובדה ששניהם משופמים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יובל ומיץ הקדימוני, ועל-כן לא נותר לי אלא לצטט: "נאמר כבר הכל, אין לי מה להוסיף לזה". אבל הנה התנפצה לה אשליה שמסתבר שהשלית את עצמך – הרבה מאוד אנשים לא יחתמו על המשפט דנן, בניגוד לדעתך הבוטחת מקודם. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אני חושב שדווקא הערבים, ולא הישראלים-יהודים, היו התומכים העיקריים במשפט הזה, וזה עקב פלישתו התוקפנית לכווית, והמעשים שנקט כנגד הכורדים. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע על מה אתה מבסס את התזה הזו. סדאם חוסין לא בחר ''סתם'' בכוויית להיות מושא הפלישה שלו. כוויית היא מדינה מנקרת עיניים, שבה - פחות או יותר - כל האזרחים עשירים, רבים מהם מחצינים את עושרם ומרגיזים את אותם ערבים החושבים שחלק מעושר זה צריך לעבור לטובת ''העניין הערבי'', יהיה זה אשר יהיה. אני מבטיח לך שעם הפלישה לכוויית היו ערבים רבים ששמחו לאידם של הכווייתים, ואני אומר זאת על סמך שיחות עם מכרים ערבים. אמנם - לא בדיוק משאל סטטיסטי מדוייק, אך הגישה הזו קיימת ובהחלט אינה נדירה. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אינני יודע אם זה היה בגלל הפלישה לכווית או בגלל דברים אחרים, אבל עד כמה שידוע לי מנהיגי ארצות ערב טבעו את המונח ''היטלר של המזרח התיכון'', וראה לדוגמא את הקואליציה הערבית שקמה נגדו בזמן מלחמת המפרץ. | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
... יושבים נאצים, ורמאכט, ואס.אס. "ראיתי שנאה רצחנית ובנאלית גם יחד. גם בעיניהם של הנאצים,..." Et tu, Eran? הגם אתה לא מסוגל לומר דבר מבלי לערב את הטראומה הלאומית שלנו? *ראית* שנאה בעיני הנאצים? אילו גבהים של פאתוס קפצו עליך...די לשרבוב השואה והנאצים! |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
אם שמת לב להשתלשלות העניינים והיית מביא את כל הציטוט ולא רק את חלקו (הוצאת דברים מהקשרם כבר אמרנו?), ציינתי בדברי שאני בדרך כלל סולד מהשוואות לנאצים אולם הנקודה שניסיתי להעביר הייתה ששנאה רצחנית ובנאלית קיימת בכל תרבות (בניגוד למה שגורס משה דורון למשל, שרואה ביהדות טוהר וזכות בלבד). | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
צריך העשות הבחנה בין הדת היהודית שהיא אכן זכה וטהורה לבין היהודים במהלך הדורות (גם אלו שמזוההים עם היהדות) שלא תמיד היו רק כאלו. הנקודה שאפשר להתייחס אליה אחרי שמסכימים אלו מעשים הם חיוביים ואלו שלילים היא האם היהדות היוותה גורם חיובי או שלילי בהשפעה על היהודים. |
|
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
האם את אותה אבחנה יש לעשות בין הדת המוסלמית לבין המוסלמים במהלך הדורות (גם אלו שמזוהים עם האיסלם?) | |
|
|
|
|
|
||
|
||||
|
יתכן. אני לא מכיר מספיק את האיסלאם. למרות שמהמעט עליו שמעתי (דין מוחמד בסייף) אני לא תולה בו הרבה תקוות. |
|
|
|
| חזרה לעמוד הראשי | המאמר המלא |
| מערכת האייל הקורא אינה אחראית לתוכן תגובות שנכתבו בידי קוראים | |
 RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש
|
© כל הזכויות שמורות |