 |
כמה חורים בערעור שלך על "תיאורית הקונספירציה שלי"
א. אני מסכים שסמים יעזרו לכל ספורטאי. השאלה היא רק באיזו מידה. קארל לואיס היה ספורטאי-על עוד לפני שהשתמש בסמים. בן ג'ונסון היה ספורטאי מהדרג השני. העובדה שעם שימוש בסמים, אצל שניהם ככל הנראה, ג'ונסון הביס את לואיס דווקא מוכיחה את התיאוריה שלי.
ב. אולריך "הטהור" שלי נתפס בשימוש בסם "שעות הפנאי" – היינו, הוא השתמש באמפטמינים במועדון לילה. נוסף על כך הוא גם נתפס נוהג בשעת שכרות. כמו ספורטאים רבים אחרים, יש לו שכל ברגליים, אבל לא בהכרח במקום גבוה יותר. הוא הושעה לחצי שנה, אך איש אינו טוען כי הוא השתמש בסמים לצורך הגברת יכולתו הספורטיבית, גם משום שהם אינם מגבירים את היכולת הספורטיבית (אם בכלל, הם פוגעים בה), וגם משום שבאותה עת הוא היה פצוע (ברך) ולא עמד להתחרות ממילא בחודשים הקרובים.
ג. אכן, ארמסטרונג צריך להיות אידיוט רציני, אבל ע' הערתי קודם על אולריך. ספורטאים הם לא גאונים גדולים ומאחר והם חיים למען הנצחון, הם מוכנים לעשות הרבה דברים מסריחים כדי להשיג אותו, גם כאלו העלולים לפגוע בהם. הקשר של ארמסטרונג לפררי התחיל עוד לפני מחלת הסרטן שלו, אגב. ספורטאים רבים מוכנים להניח כי "לי זה לא יקרה" למרות שיש סיכוי טוב שזה יקרה. חוץ מזה EPO והורמון הנעורים אינם ידועים כמסרטנים בשום צורה.
ד. אימונים של כמה שבועות באוויר דליל או אוהלים מיוחדים אכן ישיגו פחות או יותר את רוב האפקט של סמים, בניכוי אותם שלושה או ארבעה אחוזים נוספים הדרושים לנצחון. תזכור שהשנה ניצח ארמסטרונג בהפרש של 61 שניות, אחרי רכיבה של כ-80 שעות – הפרש קטן הוא המשמעותי ביותר, במיוחד כשאתה מתרוצץ בהרים. רוכבי אופניים אינם משתמשים בסטרואידים לבניית מסת שרירים, משום שאין שום תועלת או טעם בכך, במיוחד בחלק העליון של הגוף.
ה. בדיקות הפתע אינן מועילות משום שהן מכוונות למצוא סמים מסתובבים באוטובוס של הקבוצה, ובטור נמנעים מהוצאת משתתפים בגלל פערים בלתי סבירים בין אחוז הכדוריות האדומות בזמני השנה השונים (כלומר, זו עדות נסיבתית ולא ישירה). זו הסיבה שנעשה מאמץ כזה לתבוע את פררי – מתן המרשמים הוא העדות החותכת ביותר שניתן למצוא. חוץ מזה, הספורטאים הופכים מתוחכמים עם הזמן ולכידה שלהם הופכת קשה. סי-ג'י האנטר נתפס על סמים, אבל אשתו מריון ג'ונס תזהר מאוד. כך גם האצנית היהודיה ז'נה פינטושבסקי (?) המקפידה מאוד להתאמן לקראת אליפויות גדולות רק במקומות בהם לא עורכים בדיקות סמים קפדניות.
ו. פלורנס גריפית' ג'וינר הייתה ספורטאית מצויינת בלי הסמים. אבל עדיין לא מהדרג העליון ביותר – היינו, מדליות זהב וזכיה באליפויות עולם. הכל היה מקומות שניים מכובדים (ב-200 מטר בלבד). סרגי בובקה זכה בזהב אולימפי אחד ובחמש אליפויות עולם (לא שתיים). בשלוש אולימפיאדות ברציפות, נוכח בדיקות קפדניות, הוא כשל בצורה מחפירה – לא יכולת מופחתת אלא פשוט שום-כלום. לא עבר אפילו גובה ראשוני. אין זה מפליא. באליפויות עולם מקפידים לא לבדוק בקפידה.
אלכס אברבוך קופץ בעקביות – בהשוואה בין שנים – בגובה שנע בין 5.80 ו-5.90 לערך. הישגים רעים מאוד באתר מזעזע כמו אליפות ישראל אינם חריג, אך הקפיצה שלו די עקבית לאורך שנים. כשמישהו קופץ ביכולתו באופן חריג כלפי מעלה, זהו הסימן המחשיד.
|
 |
RSS מאמרים |
כתבו למערכת |
אודות האתר |
טרם התעדכנת |
ארכיון |
חיפוש |
עזרה |
תנאי שימוש